אודות

היי,

בדרך כלל נכנסים לדף ה"אודות", לאחר שקוראים פוסט או שניים בבלוג ומתעניינים לדעת מי האיש שעומד מאחורי המילים.

אם זה המקרה, תודה לך שהקדשת מספר דקות לקרוא בתוכן של "עלי-ספר", אני מקווה שהחכמת ונהנית.

ועכשיו, אתה לבטח סקרן לדעת מי כותב את הבלוג הזה ומדוע…

ובכן, אני מנדי (מנחם) ברונפמן, ואני מפעיל את "עלי ספר". לצד דברים נוספים, אני עוסק במחקר, כתיבה, עריכה וייעוץ תוכן. האמת היא שאני לא רק עוסק, אני גם מאוהב בכך עד כלות…

במשך ארבע שנים שימשתי כעורכו בפועל של הגיליון "מעיינותיך", כתבתי סדרה של תחקירים מעמיקים על ההיסטוריה של היצירה התורנית עבור אתר "בית חב"ד" והיום אני כותב בין היתר עבור מגזין "כפר חב"ד".

חיברתי שני ספרים משל עצמי: "ארוכה מארץ מידה – פרקים בתורת הרבי", ו"הגדת ארבעת הבנים- הגדה של פסח בארבעה מבטים", ואני מצוי בשלבים שונים של כתיבת שני ספרים נוספים.

בין היתר ערכתי את הספרים:

  • "קבלה היא בידך",
  • "אהבה בלתי אפשרית",
  • "הראשון",
  • "השביעי",
  • "תומכי תמימים",
  • "עבד אברהם אנוכי",

וזוהי רשימה חלקית.

העניין האינטלקטואלי שלי מתרכז בעיקר בתולדות המחשבה והיצירה התורנית (ההלכתית והתאולוגית) של עם ישראל לדורותיו, ובסוגיות משפטיות אקטואליות (כשמקום מיוחד שמור לאלו המשיקים לסוגיות הלכתיות).

מטבע הדברים, יש לי חיבה מיוחדת להגות חב"ד ולתולדות חב"ד, כמו גם לעוד סוגיות שקשורות לחיבור בין התורה וההלכה לחיים המודרניים בעשור השני של המאה ה-21.

בבית סבתי עמדו זה מול זה ארוניות הספרים.

ספרים אלו העלה סבא (שנפטר כשהייתי ילד קטן) עמו, כשעלה מן הגולה. הספרים, ששכנו על האצטבות בדממה, סיפרו

סבי, הרב ישראל ברונפמן ז"ל, ליד אחת מהארוניות בספרייתו בביתו, בגבעת-מרדכי שבירושלים
סבי, הרב ישראל ברונפמן ז"ל, ליד אחת מהארוניות בספרייתו בביתו, בגבעת-מרדכי שבירושלים

סיפור ארוך ומפותל. לכל אחד מהם היו יותר ממאה שנות חיים, והם חוו את גדולתה של יהדות רוסיה רבתי ואת נפילתה; שעות של לימוד וחיוניות ושעות של בדידות וניכור.

היא הקסימה אותי, ספרייה זו, נמשכתי אליה ממוגנט והייתי מחטט בה רבות.

באחת הזדמנויות, נשרו לפתע מאחד הספרים קבוצת דפים מצהיבים ועליהם, בכתיבה תמה מפליאה בסימטריות העגלגלה שלה, בדיו כחול, כתובים משפטים על משפטים.

היה זה כמובן כתב ידו של סבא. באותה שעה לא היה בידיי להעריך את הדברים מבחינת תוכנם, אך לימים גיליתי כתיבה עשירה שופעת רעיונות מקוריים.

במבט לאחור, מציאה זו שנתגלגלה לידיי מבלי משים, הייתה עבורי מאורע מכונן. היא הציתה בי לא רק להט גדול להוציא לאור את כתבי היד של סבא, שעם הזמן נתגלו לי מהם יותר ויותר, אלא בכלל: אהבה גדולה למילה הכתובה.

בשבילי, אפוא, כוחה של המילה הוא קודם כל משהו אינטימי מאוד. אני אוהב את המילים, ועם הזמן אני מגלה כמה כוח יש למילים עבורי. יש ואני קורא ספר שכבר קראתי, בשנית ובשלישית וברביעית, ובדרך כלל קריאה כזאת נעשית ממרחק של זמן – ובכל פעם אני מוצא בטקסט דברים שלא מצאתי קודם. הבנה חדשה, תובנה חדשה.

המילים הן הדבר הכי מזמין שאני מכיר, משום שבאמצעות קריאתן תמיד נכונה לי באותה שעה, שיחה פרטית לגמרי בארבע עיניים עם כותב הטקסט. הרי בעצם, בשעה שאני קורא את המילים שכתב הכותב, הרי אלו הם רק אני והוא שיושבים כאן ו"משוחחים" אחד עם השני.

אני אסיר תודה על כך שיש לי הזכות שאני מתעסק עם אהבתי זו גם באופן מקצועי.

אהבתי זו גם מביאה אותי כעת לחלוק את רשמיי וידיעותיי עם אוהבי ספר ועם אוהבי תולדות העם היהודי והיצירה התורנית נוספים.

זהו אפוא, בתמצית, סיפורו של האתר שלפניכם: בלוג העוסק בשלל ההיבטים ההיסטוריים והאקטואליים שונים של היצירה התורנית, ההוויה והמחשבה היהודית לענפיה ולגווניה.