אודות

"עלי-ספר" מבקש לסקור ולחקור, לעדכן, לבקר ולהתעמק בכל הקשור לפרסומים ולמפרסמים, ספרים וסופרים, הנושקים לתחום היצירה, ההיסטוריה והמחשבה התורנית לכל גווניה. הוא כולל סקירות מעמיקות על אישים והגותם; סקירות וביקורות על ספרים ופרסומים; ועל שלל נושאים נוספים במחשבה ובהיסטוריה של ההלכה ומחשבת היהדות

בדרך כלל נכנסים לדף ה"אודות", לאחר שקוראים פוסט או שניים בבלוג שלי. אז אם זה המקרה, תודה שהקדשת מספר דקות ללמוד ולהעמיק בתוכן ב"עלי-ספר". ועכשיו, אתה לבטח סקרן לדעת מי כותב את הבלוג ומדוע.

 

אני מנחם (או: מנדי) ברונפמן, ובין היתר אני משמש כעורך ספרים. 

בין היתר ערכתי את הספרים "קבלה היא בידך", "אהבה בלתי אפשרית", "הראשון", "השביעי",

ובמשך ארבע שנים שימשתי כעורכו בפועל של הגיליון "מעיינותיך", וגם כתבתי שניים משל עצמי ("ארוכה מארץ מידה – פרקים בתורת הרבי", ו"הגדת ארבעת הבנים").

עיקר העניין האינטלקטואלי שלי מתרכז בתולדות המחשבה והיצירה התורנית (ההלכתית והתאולוגית) של עם ישראל לדורותיו. יש לי כמובן חיבה מיוחדת להגות חב"ד ולתולדות חב"ד, כמו גם לעוד סוגיות שקשורות לחיבור בין התורה וההלכה לחיים המודרניים בעשור השני של המאה ה-21.

אך אפשר לומר בכלל, שכל מה שקשור לעם היהודי, במיוחד אם זה טקסט, עושה לי משהו טוב בלב 🙂

 

 

בבית סבתי עמדו זה מול זה ארוניות הספרים.

ספרים אלו העלה סבא (שנפטר כשהייתי ילד קטן) עמו, כשעלה מן הגולה. הספרים, ששכנו על האצטבות בדממה, סיפרו

סבי, הרב ישראל ברונפמן ז"ל, ליד אחת מהארוניות בספרייתו בביתו, בגבעת-מרדכי שבירושלים
סבי, הרב ישראל ברונפמן ז"ל, ליד אחת מהארוניות בספרייתו בביתו, בגבעת-מרדכי שבירושלים

סיפור ארוך ומפותל. לכל אחד מהם היו יותר ממאה שנות חיים, והם חוו את גדולתה של יהדות רוסיה רבתי ואת נפילתה; שעות של לימוד וחיוניות ושעות של בדידות וניכור.

היא הקסימה אותי, ספרייה זו, נמשכתי אליה ממוגנט והייתי מחטט בה רבות. באחת הזדמנויות, נשרו לפתע מאחד הספרים קבוצת דפים מצהיבים ועליהם, בכתיבה תמה מפליאה בסימטריות העגלגלה שלה, בדיו כחול, כתובים משפטים על משפטים.

היה זה כמובן כתב ידו של סבא. באותה שעה לא היה בידיי להעריך את הדברים מבחינת תוכנם, אך לימים גיליתי כתיבה עשירה שופעת רעיונות מקוריים.

במבט לאחור, מציאה זו שנתגלגלה לידיי מבלי משים, הייתה עבורי מאורע מכונן. היא הציתה בי לא רק להט גדול להוציא לאור את כתבי היד של סבא, שעם הזמן נתגלו לי מהם יותר ויותר, אלא בכלל: אהבה גדולה למילה הכתובה.

בשבילי, אפוא, כוחה של המילה הוא קודם כל משהו אינטימי מאוד. אני אוהב את המילים, ועם הזמן אני מגלה כמה כוח יש למילים עבורי. יש ואני קורא ספר שכבר קראתי, בשנית ובשלישית וברביעית, ובדרך כלל קריאה כזאת נעשית ממרחק של זמן – ובכל פעם אני מוצא בטקסט דברים שלא מצאתי קודם. הבנה חדשה, תובנה חדשה.

המילים הן הדבר הכי מזמין שאני מכיר, משום שבאמצעות קריאתן תמיד נכונה לי באותה שעה, שיחה פרטית לגמרי בארבע עיניים עם כותב הטקסט. הרי בעצם, בשעה שאני קורא את המילים שכתב הכותב, הרי אלו הם רק אני והוא שיושבים כאן ו"משוחחים" אחד עם השני.

אני אסיר תודה על כך שיש לי הזכות שאני מתעסק עם אהבתי זו גם באופן מקצועי אהבתי זו גם מביאה אותי כעת לחלוק את רשמיי וידיעותיי עם אוהבי ספר ועם אוהבי תולדות העם היהודי והיצירה התורנית נוספים.

 

 

זמן רב שמציק לי העדרו של בלוג (פורומים יש היום שניים מרכזיים – אוצר החכמה, ופורום עצור כאן חושבים – הגוסס למדי) בעברית (באנגלית יש את ה"ספרים בלוג") שיעדכן, יסקור ויתעמק בכל הקשור לסופרים ולספרים הנושקים לתחום היצירה, ההיסטוריה והמחשבה התורנית לכל גווניה. כזה שמצד אחד יהיה מעניין, ביקורתי, אינטליגנטי, ולא אפולוגטי; אך בה בעת אוהב, שותף ולא לעומתי ונוקדני.

החלטתי לנסות להרים את הכפפה בעצמי, ואחרי זמן רב שהשתעשעתי במחשבה ברעיון, הוא אכן קרם גידים ויצא אל הפועל. זהו אפוא, בתמצית, סיפורו של האתר שלפניכם: בלוג העוסק בהיבטים הסיטוריים ואקטואליים שונים של היצירה התורנית והמחשבה היהודית לענפיה ולגווניה.

בין יתר הנושאים שכבר תוכלו למצוא בבלוג:

סקירות מעמיקות על אישים והגותם, למשל:

פילוסוף ואיש ההלכה – על אחד מגדולי הרבנים המסקרנים והמעמיקים שחיו במאה ה-20

בחינת ה"אין-סוף" שבתורה: מדוע הרבי מליובאוויטש כה חיבב את תורת הגאון הרוגוצ'ובר?

סקירות וביקורות על ספרים ופרסומים, למשל:

בין מנהטן לשושן הבירה * על קריאה חדשה במגילת-אסתר ועל "השואה הסמויה"

שיח שמרני מעמיק ומרתק – על הגיליון הראשון של "השילוח"

מה זה "ספר הערכים – חב"ד", מהם ייתרונותיו וחסרונותיו?

ועל שלל נושאים נוספים במחשבת ההלכה ומחשבת היהדות, למשל:

האם ההלכה מכירה בזכויות אדם? ומה באשר לזכות לפרטיות?

למה להיות יהודי בימינו? ומהי המשמעות של האמירה הדתית "קבלת עול"?