יובל לשחרור ירושלים: מדוע חב"ד מתנגדת לראות במדינה שום מוטיב גאולי?

לפני 68 שנים קרה הבלתי ייאמן, ומדינת ישראל קמה גם ניצבה. לפני 50 שנה, קרה הבלתי ייאמן מספר 2 – כאשר ישראל שבה לשטחי המולדת ההיסטוריים שלנו, אל המקומות הקדושים ביותר לעמנו, ובראשם: ירושלים, מתוך ניצחון ניסי, "במימדים תנ"כיים" כפי שראו זאת אז עיתוני העולם. אחת השאלות התאולוגיות העמוקות הקשורות לשתי עובדות מדהימות ומבורכות אלו היא השאלה האם ועד כמה יש קשר ביניהן לבין  המושג "גאולה", גאולת ישראל. לכאורה מעיון בדברי הרמב"ם בהל' מלכים ומלחמותיהם באמת עולה, כי ימות המשיח הם בעצם משהו שדומה קצת למדינת-ישראל – ומה שחסר במצב הנוכחי הוא רק שחוקי המדינה יתאמו לחוקי ההלכה. לפי תפיסה- – – >

שיחה גנוזה עם "משפיע" חב"די מפורסם: לימוד קבלה וחסידות – המשותף בין התחומים והנבדל

לפני כמה שנים, קיימתי שיחת-עומק עם אחד המשפיעים החב"דיים בנוגע ללימוד קבלה וחסידות – המשותף בין התחומים והנבדל.  השיחה שהעליתי על הכתב שיקפה במדויק את הדברים שנאמרו הן בשיחה הפרונטלית בינינו והן בשיחות טלפון משלימות. המשפיע הנכבד, מסיבותיו שלו, לא אהב כל כך את הטקסט שאני הכנתי בהתאם להבנתי את השיחה ובהתאם לטעמי הספרותי, וכך בסופו של דבר, הטקסט שנדפס עבר שינויי עריכה מפליגים ביותר, כדי כך שלא הסכמתי לחתום את שמי על התוצר הסופי (בגלל ליכוד של כמה סיבות, ובעיקרן משום שסברתי שהטקסט הסופי משקף טקסט שמבחינה מקצועית לא הייתי רוצה שיפורסם תחת שמי). לקראת ל"ג בעומר, המקובל במסורת ישראל- – – >

הסדרה שהמציאה ז'אנר חדש בעולם הספרות התורנית: על הכרך השישים בסדרת "תורת מנחם – התוועדויות"

"תורת מנחם – התוועדויות" – הסדרה המרכזת את תמלול התוועדויותיו של הרבי מליובאוויטש זצ"ל – הוא ספר ממין אחר. דומני שלא אגזים אם אומר כי אין כדוגמתו בספרייתנו. בדרך כלל, לספר יש מה שמכונה בספרות המקצועית "תמה" מרכזית (לפי ההגדרה האנציקלופדית: תמה "היא רעיון מרכזי הנמצא בבסיס יצירה ספרותית"), או מספר "תמות" מרכזיות. בוודאי נכון הדבר אם זהו ספר שעוסק בנושא אחד, כמו: "הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים", או: "שמירת שבת כהלכתה". הרצאת הדברים בספרים מסוג זה הולכת וסובבת ציר מרכזי אחד – הטקסט של ההגדה, או הלכות שבת וכו' – ואליו מוקדשת כל תשומת הלב וכל מאמציו- – – >

כשהרבי מליובאוויטש התנגד בשיטתיות להדרת ילדות…

"התפקיד העיקרי המוטל על דורנו", אמר פעם הרבי מליובאוויטש לחסידיו, "הוא החינוך. לא רק הגדולים, אלא גם הקטנים חייבים לעסוק בחינוך" (לקוטי שיחות, חכ"ד, עמ' 424). ובאמת סוגיית חינוך הדור הצעיר הוא אחד הנושאים המרכזיים שהרבי התמקד בהם עוד לפני שהתמנה לאדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד, למן כניסתו הרשמית לפעילות הציבורית כיו"ר המרכז לענייני חינוך בראשית שנות ה-40 של המאה העשרים, וכפי שהגדיר הרבי זאת במילותיו – "אשר כל מאווייו [של המרכז לענייני חינוך בראשו עמד, הוא] לקרב את בני ובנות ישראל לתורה ומצוות ומסורת אבות" (אג"ק, ח"א, עמ' ע). יתרה מזאת. באחד המכתבים כותב הרבי בהאי לישנא: "אחד מקווי- – – >

בחינת ה"אין-סוף" שבתורה: מדוע הרבי מליובאוויטש כה חיבב את תורת הגאון הרוגוצ'ובר?

  היום – י"א אדר – הוא יום הפטירה של רבי יוסף רוזין, "הגאון הרוגוצ'ובר", אחד העילויים התלמודיים המיוחדים והמבריקים ביותר שקמו בתולדות תלמוד התורה. אחד מגדולי העוסקים בתורת שיטת הגאון הרוגוצ'ובר ומגדולי מנחיליה – הוא לא אחר מאשר הרבי מליובאוויטש, שהספר הכי מצוטט בתורתו (אחרי ספרי היסוד: ש"ס, רמב"ם, שו"ע הרב וכדו') – הוא ספרו של הרוגוצ'ובר: "צפנת פענח". פניתי אפוא אל ידידי הטוב, ר' אורי מייטליס, הכותב עתה את עבודת הדוקטורט שלו על השימוש של הרוגוצ'ובר במורה נבוכים ושכותרת עבודת התזה שלו היא: הלמדנות הפילוסופית של רבי יוסף רוזין בדרשותיו של הרבי מליובאוויטש (אותה ניתן להוריד כאן; וכאן- – – >

שיחת עומק עם הרב זלמן גופין – אחד מחשובי ה"משפיעים" בחב"ד – על חג הפורים ועל שיכרות בפורים בהגות חב"ד

 מהו המאפיין הפנימי של חג פורים? כיצד ניתן לחבר את הסיפור ההיסטורי ההוא לחיי היום-יום שלנו? ומדוע בפורים צריך לשתות יין? * שיחת עומק עם הרב זלמן גופין – אחד מחשובי ה"משפיעים" בחב"ד – על חג הפורים ועל שיכרות בפורים בהגות חב"ד   סיפור הנס הגדול המסופר לנו במגילה, המהפך העצום מסף-כלייה לתקומה ומאבל ליום-טוב, מסביר לנו היטב מדוע קבעו לאחר מכן לדורות את חג הפורים לזכר ולציון מאורע עצום זה. "לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם כאשר קיים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה". על דברי חז"ל "הקורא את המגילה למפרע לא יצא" (שאם קרא את המגילה שלא כסדרה, שהקדים את- – – >

לראות קולות ולשמוע לפידים? על שני סוגי חוויה של מתן תורה

האם במתן תורה עם ישראל "ראה" קולות ו"שמע" את שלהבת הלפידים? מהי המשמעות של מתן תורה? והאם יש יותר מדרך אחת לחוות את מתן תורה? בעקבות שתי מחלוקות מעניינות בין רבי ישמעאל הכוהן, ורבי עקיבא בעל התשובה, בנוגע למתן תורה   בפסוק הראשון בפרשת עשרת-הדברות, המשמש להם כפתיח, נאמר: "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמור". במקרא, המילה "לאמור" משמשת במשמעות של "למסור" (- לומר את הדברים). ואם כך, פירושו המילולי הפשוט והבסיסי של הפסוק הוא: "ה' דיבר את כל הדברים הבאים להלן על מנת ש[השומע/ים] ימסרו אותם הלאה". ודבר רגיל הוא במקרא, פעמים רבות: 'וידבר ה' אל משה לאמור'- – – >

על שמחה ועל דיכאון בהגות חב"ד: בעקבות פרק כ"ו שבספר תניא

בניגוד אולי לתדמית המקובלת, ספר התניא הוא ספר קשה. לא ספר קשה ללמידה, אלא ספר קשה לעיכול, ועל אחת כמה וכמה ליישום. תמונת העולם שהתניא מציג היא תמונת עולם טוטאלית, נוקבת מאוד עקבית ושלמה; והתביעה העולה ממנה היא תביעה מאוד עמוקה וכוללת. האם זה אומר שבמהותו התניא יועד עבור חתך ספציפי באוכלוסייה ולפיכך איננו מתאים למרבית האוכלוסייה? לפי התפיסה החב"דית התשובה היא: ממש לא! נכון, התניא מתווה יעד כמעט אוטופי ובלתי מושג, אך זו האמת. ייתכן שלא נוכל להגיע לשם, אבל עלינו לחתור לצעוד בדרך שההליכה בה מובילה לכיוון הזה… (אגב, ר' יואל כהן, בספרו "בדרכי החסידים", מאריך באחד המאמרים- – – >

שיחה קצרה עם הרב אברהם אלאשוילי על הספר התיאולוגי החשוב ביותר של בעל התניא

שיחה קצרה עם הגאון ר' אברהם אלאשוילי, על ספרו "שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה – עם פירוש קצר". הרב אלאשווילי, עוד ספר על שער היחוד והאמונה? מה עוד אפשר לכתוב על שער היחוד? "שער הייחוד עוסק בשאלות העמוקות והיסודיות של הקיום ושל האמונה, וזו פתיחה נהדרת למעמקי המחשבה של תורת חב"ד. "אולם מאידך נוכחתי לדעת, כי שער היחוד והאמונה הוא ספר לא כל כך פשוט… כשלומדים אותו לעומק אזי במובנים רבים הוא ספר חתום ממש. לדעתי, לא ניתן ללמוד את שער היחוד והאמונה לקרוא בקריאה רגילה. הסתום בו רב על הגלוי. "בשנים האחרונות יצאו שני ספרים יסודיים על חיבור זה.- – – >

יהדות שמעל השכל: חג חנוכה במשנתו של הרבי מליובאוויטש

חג החנוכה הוא מועד זיכרון לארוע בעל שני היבטים ניסיים שארעו לעם היהודי, היבטים שמשלבים חומר ורוח: של עשיית "שם גדול וקדוש" לה' מהיבט רוחני, ו"תשועה גדולה ופרקן" לעם ישראל – מהיבט גופני. החג הוא לזכר שרשרת מאורעות בנקודת זמן ספציפית בהיסטוריה, שבהם כלולים: ניצחון המלחמה גיבורים ביד חלשים, ניצחון המאבק בין מסורת היהדות להלניזם, נס פך השמן וכו'. במאמר דלהלן אבקש לסכם את מבטו של הרבי זצ"ל מליובאוויטש על חג החנוכה, כפי שזה מתגבש משיחותיו.

התוועדות י"ט כסלו – עם הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) והרב שבתי סלבטיציקי

הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) הוא איש מחשבה מיוחד וחסיד מזן אחר ומפתיע (ישלח לו ה' רפואה שלמה בקרוב); הרב שבתי סלבטיצקי הוא שליח של הרבי בבלגיה, והוא מוכר בקרב חסידי חב"ד כבעל חן חב"די מיוחד. לפניכם תמלול ערוך של התוועדות אותנטית שהתקיימה בי"ט כסלו בהשתתפות השניים.

הדרמה בין עשו ליעקב – לפי קריאתו של האדמו"ר הזקן

על קריאתו של רבי שניאור זלמן מליאדי למפגש שבין יעקב לעשו אחרי שנות איבה ונתק רבות, להכנות ולמסע לקראתו; וזאת על פי דבריו המובאים בספרו "תורה-אור":

מהי "אמונה" במחשבת חב"ד? – 1200 מילים בעקבות פשרו של מושג

במדרש (בראשית רבה, ריש פרק לט) מופיע משפט המשמש יסוד לאחת הנקודות  הבסיסיות והעמוקות בתפיסת העולם של חסידות חב"ד (ואפשר גם של החסידות בכללה), והיא שאלת פשרו של המושג "אמונה". מה זאת אומרת להאמין? אקדים אפוא את דברי המדרש, ומתוכם נהלך בעקבות הפשר למושג "אמונה" בעולמה העמוק של תורת חב"ד.

ראיון מיוחד עם האדמו"ר הזקן – "תרגום" לעברית לטעימה מתשובותיו לחוקריו

 צלילה אל תוך "תיקי החקירה" של אדמו"ר הזקן בעת מאסריו, שהתגלו בשנים האחרונות, מספקת למעשה הצצה לדו-שיח מרתק שהתקיים בין "המראיין", החוקר מציג השאלות והטענות הנוקבות, לבין תשובותיו המיוחדות בסגנונן של אדמו"ר הזקן * השאלות והתשובות עוסקות בין היתר בבירור בשורתה של תנועת החסידות, על אופי תפקודו כמנהיג תנועה חסידית, ועוד ועוד… * טעימה מן ה"ראיון" ב"תרגום" לעברית בת ימינו

גישת הרבי מליובאוויטש למדע ולטכנולוגיה: לאמץ, אך להכיר את הגבולות

הגילויים המדהימים של המדע וההתפתחות הטכנולוגית המהפכנית הם מצד אחד הזדמנות ענקית, אך מצד שני אתגר משמעותי * כיצד על אנשים מאמינים, האמונים על פיתוח ענווה בסיסית של קרוץ חומר מול האינסוף האלוקי, להתמודד עם מה שמצביע לכאורה על כוח בלתי מוגבל של האדם? * על גישתו של הרבי לזהדמנויות ולאתגרי המדע והטכנולוגיה

לדמותו של הבכיר ביותר שעמד לצד האדמו"ר הזקן, אחיו: המהרי"ל

הוא היה מראשי הישיבה של אדמו"ר הזקן, העורך הראשי של תורתו בחסידות ובהלכה, ו"רוב ענייני רבינו היו נחתכים על פיו" * בעקבות דמותו של רבי יהודה לייב מיאנוביץ', אחיו של אדמו"ר הזקן ואחת מהדמויות המרכזיות בדור הראשון של חב"ד

חסידות עם בייגל – על ספרו של פרופ' פישל שניאורסון: "חיים גראביצר"

"כאשר רבינו הזקן הגיע לרבו המגיד – סוכם שרבינו הזקן ור' אברהם המלאך (בנו של המגיד) ילמדו יחדיו: רבינו הזקן ילמד נגלה עם ר' אברהם המלאך, ור' אברהם המלאך ילמד תורת החסידות עם רבינו הזקן (שזה עתה הגיע מליטה והתחיל להיכנס לעולמה של תורת החסידות). פעם אחת, לאחר שלמדו עניין עמוד ביותר בתורת החסידות, מצא ר' אברהם המלאך את רבינו הזקן כשהוא אוכל כריך עם חמאה, ולתמיהתו של ר' אברהם המלאך לפשר הדברים (היתכן שלאחרי שלימוד בעניין נעלה כזה מתיישב לאכול דבר גשמי וטעים דווקא?) – השיב רבינו הזקן: שבעת לימודם בתורת החסידות הרגיש שעוד מעט מגיע הוא ל"כלות הנפש"…- – – >

פילוסוף ואיש ההלכה – על אחד מגדולי הרבנים המסקרנים והמעמיקים שחיו במאה ה-20

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק הוא אחד מגדולי הרבנים המסקרנים והמעמיקים שחיו במאה ה-20. כנצר למשפחת סולובייצ'יק המפורסמת, נכדו של רבי חיים מבריסק מענקי התורה של כל הזמנים, הוא היה עילוי תלמודי וגאון הלכתי בסדר גודל נדיר. הוא גם היה פילוסוף מקורי ובעל מחשבה בעלת מעוף ויצירתיות. את הדוקטורט שלו הוא עשה בהנחיית הפרופ' הרמן כהן באוניברסיטת ברלין. ובנוסף לכל זה, גאון "ליטאי" זה – הושפע עמוקות מתורת חב"ד. אז מי הוא הגרי"ד סולובייצ'יק? במאמר שלפניכם אשתדל להציג את דמותו רבת האנפין של הרב סולובייצ'יק, מנהיגה של האורתדוקסיה המודרנית בארה"ב.

ספר היסוד של הפילוסופיה היהודית: ה"מורה-נבוכים" – במשנת חב"ד

 יחסה של תורת חב"ד למורה-נבוכים הוא כמו חידה: מצד אחד נשקפת רתיעה רבתי ממנו (כמו מעולם ה"חקירה" בכלל), אך מצד שני קיים שפע ביאורים על מורה-נבוכים במאמרי החסידות ויחס מיוחד של אדמו"רי חב"ד אל הספר * מסע אחר חידת המורה-נבוכים במשנת חב"ד  

"שו"ע אדה"ז המבואר" – סקירה על הכרך הראשון בסדרה חדשה

אפשר לומר, גם אם בזהירות מה, כי בחמש-עשרה השנים האחרונות זוכה שולחן ערוך רבינו אדמו"ר הזקן לעדנה בהיבט של היחס התורני-המקצועי ושל הפרייה והרבייה הספרותית הסובבת אותו, שהיו ראויים לו מזה מכבר ואשר בשל סיבות בלתי ברורות ניכר בו חסר במשך שנים הרבה. פריצת-הדרך התחוללה לפני כחמש-עשרה שנים, עת החלה לצאת לאור עולם המהדורה החדשה של שולחן ערוך רבינו – מהדורה אולטרה מקצועית, מאירת עיניים בליווי מראי מקומות מלאים, הפניות מושקעות נרחבות ומפתחות מפורטים – שכמובן התקבלה בהערכה ובחיבה גדולה על ידי כלל הציבור, שמהדורותיה אוזלות זו אחר זו. למהפכה זו אחראים כמה, ובראשם – הרב שלום דובער לווין והרב אברהם- – – >