מדוע בעיניי הרבי הריי"צ הוא אחת הדמויות היהודיות הכי הירואיות במפנה המאה ה-20?
רבי יוסף יצחק שניאורסון זצ"ל, המנהיג השישי של תנועת חב"ד, מקפל בסיפור חייו את סיפור חייה של יהדות אירופה במחצית הראשונה של המאה העשרים, כולל גם את ה"טוויסט" הניסי שהתחולל בעלילה. בפיסקה הקודמת אמנם כתבתי שסיפורו של הרבי הריי"צ מגלם את "סיפור חייה של יהדות אירופה", אולם אם ברצוני לדייק, עליי לכתוב שסיפורו מגלם את הטרגדיות הגדולות של יהדות אירופה כמו גם את התקומה הפלאית מהן. ועל כך אבקש לעמוד
על שמחה ועל דיכאון בהגות חב"ד: בעקבות פרק כ"ו שבספר תניא
בניגוד אולי לתדמית המקובלת, ספר התניא הוא ספר קשה. לא ספר קשה ללמידה, אלא ספר קשה לעיכול, ועל אחת כמה וכמה ליישום. תמונת העולם שהתניא מציג היא תמונת עולם טוטאלית, נוקבת מאוד עקבית ושלמה; והתביעה העולה ממנה היא תביעה מאוד עמוקה וכוללת. האם זה אומר שבמהותו התניא יועד עבור חתך ספציפי באוכלוסייה ולפיכך איננו מתאים למרבית האוכלוסייה? לפי התפיסה החב"דית התשובה היא: ממש לא! נכון, התניא מתווה יעד כמעט אוטופי ובלתי מושג,
אופייה של ישיבת תומכי תמימים בזמננו: הגישה השמרנית בניסוחו של הרב מאיר גרוזמן
לפני מספר שנים, כחלק מעבודת-עריכת הספר "נרות להאיר – ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש", נזדמנה בידי הזכות לשבת שעה ארוכה במחיצתו של הרב מאיר גרוזמן ז"ל, שנפטר השבוע והוא בן 82. מטרת הפגישה הייתה לסייע לרב גרוזמן להעלות על הכתב את מחשבותיו. הרב גרוזמן, למי שלא מכיר, שימש כאחד מראשי הישיבה המרכזית "תומכי תמימים" בכפר חב"ד, מתלמידיו ומעריציו של המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן ז"ל, ומי שייצג שכבה חב"דית
שיחה קצרה עם הרב אברהם אלאשוילי על הספר התיאולוגי החשוב ביותר של בעל התניא
שיחה קצרה עם הגאון ר' אברהם אלאשוילי, על ספרו "שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה – עם פירוש קצר". הרב אלאשווילי, עוד ספר על שער היחוד והאמונה? מה עוד אפשר לכתוב על שער היחוד? "שער הייחוד עוסק בשאלות העמוקות והיסודיות של הקיום ושל האמונה, וזו פתיחה נהדרת למעמקי המחשבה של תורת חב"ד. "אולם מאידך נוכחתי לדעת, כי שער היחוד והאמונה הוא ספר לא כל כך פשוט… כשלומדים אותו לעומק אזי במובנים
כיצד הגיבו גדולי המחשבה היהודיים לחורבן יהדות אירופה-השואה?
הקטסטרופה הגדולה שארעה לעם ישראל עם חורבן יהדות אירופה במלחמת העולם השנייה שברה שבר עמוק בשרשרת ההיסטורית של העם היהודי. מאמר זה יעסוק בתגובות התאולוגיות שניתנו על ידי מנהיגים רבניים מרכזיים ביחס להשמדת יהודי אירופה. Share on facebook Share on whatsapp Share on twitter Share on email Share on telegram אכן, העם היהודי ידע בהיסטוריה-רצופת-הרדיפות שלו טרגדיות נוראיות של שיעבוד, חורבן, שמד ואלימות אכזרית בלתי פוסקת. זה קרה בירושלים, בחצי
ארבע (וחצי) גישות אורתודוכסיות להתמודדות עם אתגר האינטואיציה המוסרית VS הלכה: על מוסר והלכה
התבוננות קצרה על ההיסטוריה של הערכים המוסריים תגלה בנקל, כי מערכת הערכים המוסריים(-התרבותיים?) שלנו הולכת ומשתנה מזמן לזמן באמצעות תהליך התפתחות איטי וזוחל (לא תמיד אגב. למשל בשאלת נישואים חד-מיניים חלה בתרבות המערב מהפכה דרמטית מהירה מאוד ביחס לסוגיה); אך כזה המתרקם ומתגבש כך שברטרוספקטיבה עוצמת השינוי מזדקרת בבולטות. התפתחות המערכת הערכית: קו לינארי חיובי, או עניין תרבותי מקרי? בשיח המקובל בעולם המערבי דהאידנא, תהליך ההתפתחות של המערכת הערכית נתפס
שנאת היהודים בפולין במאה ה-18
עלילות הדם זכו לתחייה רבת תנופה בפולין – החל במחצית השנייה של המאה ה-17. ההשקפות הדתיות האנטי יהודיות, בדבר קשרם של היהודים עם השטן – התעצמו עד שניתן לומר כי כמעט כל ההחלטות הדנות במישרין בעלילות דם, בחילול הקודש ובהצעות לגרש את היהודים מהעיר או מהמדינה – הן מהמחצית השנייה של המאה ה-17 ומתחילת המאה ה-18. מה גרם לכך? מה מאפיין את התעצמות האנטישמיות בפולין במאה ה-18? לפניכם סיכום מן
יהדות שמעל השכל: חג חנוכה במשנתו של הרבי מליובאוויטש
חג החנוכה הוא מועד זיכרון לארוע בעל שני היבטים ניסיים שארעו לעם היהודי, היבטים שמשלבים חומר ורוח: של עשיית "שם גדול וקדוש" לה' מהיבט רוחני, ו"תשועה גדולה ופרקן" לעם ישראל – מהיבט גופני. החג הוא לזכר שרשרת מאורעות בנקודת זמן ספציפית בהיסטוריה, שבהם כלולים: ניצחון המלחמה גיבורים ביד חלשים, ניצחון המאבק בין מסורת היהדות להלניזם, נס פך השמן וכו'. במאמר דלהלן אבקש לסכם את מבטו של הרבי זצ"ל מליובאוויטש על חג
התוועדות י"ט כסלו – עם הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) והרב שבתי סלבטיציקי
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) הוא איש מחשבה מיוחד וחסיד מזן אחר ומפתיע (ישלח לו ה' רפואה שלמה בקרוב); הרב שבתי סלבטיצקי הוא שליח של הרבי בבלגיה, והוא מוכר בקרב חסידי חב"ד כבעל חן חב"די מיוחד. לפניכם תמלול ערוך של התוועדות אותנטית שהתקיימה בי"ט כסלו בהשתתפות השניים.
תפיסת העומק של הוגה מקצה השמאל הציוני וכשליה – בעקבות מאמרו המצוין של ד"ר אסף מלאך
במאמר דלהלן אתמצת מספר נקודות ממאמר חשוב שהתפרסם לאחרונה על ידי ד"ר אסף מלאך: "הציונות ההיסטורית": חלופה לגישתו של חיים גנז לבחינת צדקת הציונות. המאמר יחסית ארוך והוא משתרע על פני 18 עמודי A4, אבל יש בו נקודות מאוד חשובות למחשבה, ולכן אבקש להביא כאן מספר טיעונים מרכזיים העולים בו.
זכויות היוצרים של יורשי מחבר ספר: סיפורה של פסיקה מעניינת
הרעיון על פיו ניתן להחיל את המושג גנבה גם על שימוש במשהו שאינו פיזי – הוא מודרני ביסודו, ולא הוכרה זכות היוצרים עד לתחילת המאה ה-י"ח (1709) כשהכירה אן, מלכת אנגליה, בפעם הראשונה ברעיון זה[1]. סוגיית הקניין הרוחני היא סוגיה כבדה גם בעולמה של ההלכה – ולא נדון כאן בהיבטיה. ברצוני להלן להציג מקרה מעניין שנידון בבית הדין הרבני בפני בית הדין בירושלים הגיעה תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. הרב
הדרמה בין עשו ליעקב – לפי קריאתו של האדמו"ר הזקן
על קריאתו של רבי שניאור זלמן מליאדי למפגש שבין יעקב לעשו אחרי שנות איבה ונתק רבות, להכנות ולמסע לקראתו; וזאת על פי דבריו המובאים בספרו "תורה-אור":
מהי "אמונה" במחשבת חב"ד? – 1200 מילים בעקבות פשרו של מושג
במדרש (בראשית רבה, ריש פרק לט) מופיע משפט המשמש יסוד לאחת הנקודות הבסיסיות והעמוקות בתפיסת העולם של חסידות חב"ד (ואפשר גם של החסידות בכללה), והיא שאלת פשרו של המושג "אמונה". מה זאת אומרת להאמין? אקדים אפוא את דברי המדרש, ומתוכם נהלך בעקבות הפשר למושג "אמונה" בעולמה העמוק של תורת חב"ד.
מדוע האדם נזקק לסיפור ההיסטורי? ולמה גם המדע הוא סוג-של סיפור?
1. מדוע האדם בכלל נזקק לסיפור ההיסטורי? מאותה סיבה שהוא נזקק לסיפור המדעי ולסיפור הדתי. אנו, בני האדם, מוכרחים מטבע היותנו ברי-דעה לשבץ את עצמנו בתוך רצף קוהרנטי, בתוך מסגרת מושגית שתתקבל על דעתנו.
ראיון מיוחד עם האדמו"ר הזקן – מה ענה לשאלות המפורטות של חוקריו?
צלילה אל תוך "תיקי החקירה" של אדמו"ר הזקן בעת מאסריו, שהתגלו בשנים האחרונות, מספקת למעשה הצצה לדו-שיח מרתק שהתקיים בין "המראיין", החוקר מציג השאלות והטענות הנוקבות, לבין תשובותיו המיוחדות בסגנונן של אדמו"ר הזקן * השאלות והתשובות עוסקות בין היתר בבירור בשורתה של תנועת החסידות, על אופי תפקודו כמנהיג תנועה חסידית, ועוד ועוד… * טעימה מן ה"ראיון" ב"תרגום" לעברית בת ימינו מבצר פטרופבלסקי שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל
התלכדות של מחשבה, המיית לב ואמנות – מהדורה חדשה לתהילים
ספר תהילים. שתי מילים שמקפלות בתוכן את מה שמעבר למילה, את מה שמעבר לדיבור. "אילו ידעתם", אמר האדמו"ר ה"צמח-צדק", "כוחם של פסוקי תהילים ופעולתם בשמי רום – הייתם אומרים אותם בכל עת. תדעו! שמזמורי תהילים שוברים כל המחיצות, ועולים בעילוי אחר עילוי בלי שום הפרעה, ומשתטחים לפני אדון עולמים ופועלים פעולתם בחסד וברחמים".
שיח שמרני מעמיק ומרתק – על הגיליון הראשון של "השילוח"
לאחרונה ממש התבשרנו בבשורה המשמחת כי הגיליון הבא של "השילוח", השני, עומד לרדת לבית המדפיס. למה זו בשורה משמחת? בדיוק לשם כך מיועד הפוסט הנוכחי, בכדי להסביר מדוע "השילוח" הוא הופעה כה משמחת וכה חשובה בעיני.
האם ההלכה מכירה בזכויות אדם? ומה באשר לזכות לפרטיות?
האם ההלכה מכירה בזכויות אדם, והאם היא מכירה בזכות לפרטיות? * כיצד ההלכה מתייחסת למקרה של התנגשות בין ערך הזכות הפרטית של האדם לערך של שלום וטובת הציבור?
גישת הרבי מליובאוויטש למדע ולטכנולוגיה: לאמץ, אך להכיר את הגבולות
הגילויים המדהימים של המדע וההתפתחות הטכנולוגית המהפכנית הם מצד אחד הזדמנות ענקית, אך מצד שני אתגר משמעותי * כיצד על אנשים מאמינים, האמונים על פיתוח ענווה בסיסית של קרוץ חומר מול האינסוף האלוקי, להתמודד עם מה שמצביע לכאורה על כוח בלתי מוגבל של האדם? * על גישתו של הרבי להזדמנויות ולאתגרי המדע והטכנולוגיה שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל עיקרון היסוד: אין עוד מלבדו – גם לא המדע א. אחד
על פילולוגיה תלמודית, ועל המתודה של הפילולוג צבי מלטר
מה זו פילולוגיה תלמודית? מדוע היא נחוצה? ומה הייתה גישתו של הפילולוג צבי מלטר?
לדמותו של הבכיר ביותר שעמד לצד האדמו"ר הזקן, אחיו: המהרי"ל
הוא היה מראשי הישיבה של אדמו"ר הזקן, העורך הראשי של תורתו בחסידות ובהלכה, ו"רוב ענייני רבינו היו נחתכים על פיו" * בעקבות דמותו של רבי יהודה לייב מיאנוביץ', אחיו של אדמו"ר הזקן ואחת מהדמויות המרכזיות בדור הראשון של חב"ד שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל אדמו"ר הזקן, "בעל התניא והשולחן-ערוך", מייסד חסידות חב"ד, היה יוצר והוגה מקורי הן בתחום המחשבה והחסידות, והן בתחום ההלכה והמנהג. מטבע הדברים,
חסידות עם בייגל – על ספרו של פרופ' פישל שניאורסון: "חיים גראביצר"
"כאשר רבינו הזקן הגיע לרבו המגיד – סוכם שרבינו הזקן ור' אברהם המלאך (בנו של המגיד) ילמדו יחדיו: רבינו הזקן ילמד נגלה עם ר' אברהם המלאך, ור' אברהם המלאך ילמד תורת החסידות עם רבינו הזקן (שזה עתה הגיע מליטה והתחיל להיכנס לעולמה של תורת החסידות). פעם אחת, לאחר שלמדו עניין עמוד ביותר בתורת החסידות, מצא ר' אברהם המלאך את רבינו הזקן כשהוא אוכל כריך עם חמאה, ולתמיהתו של ר' אברהם
פילוסוף ואיש ההלכה – על אחד מגדולי הרבנים המסקרנים והמעמיקים שחיו במאה ה-20
הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק הוא אחד מגדולי הרבנים המסקרנים והמעמיקים שחיו במאה ה-20. כנצר למשפחת סולובייצ'יק המפורסמת, נכדו של רבי חיים מבריסק מענקי התורה של כל הזמנים, הוא היה עילוי תלמודי וגאון הלכתי בסדר גודל נדיר. הוא גם היה פילוסוף מקורי ובעל מחשבה בעלת מעוף ויצירתיות. את הדוקטורט שלו הוא עשה בהנחיית הפרופ' הרמן כהן באוניברסיטת ברלין. ובנוסף לכל זה, גאון "ליטאי" זה – הושפע עמוקות מתורת חב"ד. אז
מה זה סדר ברכת החמה, ומהם מנהגיו – סקירה על ספרון מעמיק וממצה
סקירה על הספרון "סדר ברכת החמה על פי מנהגי חב"ד" – שלמרות שהוא רק ספרון, יש לו הרבה מה להציע…
מה זה "ספר הערכים – חב"ד", מהם ייתרונותיו וחסרונותיו?
לפניכם סקירה שכתבתי על הכרך האחרון של "ספר-הערכים" – האנציקלופדיה המקיפה לתורת-החסידות. סקירה זו כתבתי לבקשת אחד מאנשי המוציא לאור, שביקש ממני במפגיע לכתוב לא רק סופרלטיבים אלא סקירה ביקורתית מקצועית. לפי הסטנדרטים המקובלים בעולם החרדי הכתוב לא נהוג לכתוב ביקורות רק מחמאות, וכך הדברים דלהלן שוכבים בתיקיית המחשב בענן מזה זמן רב (למעשה – כמה שנים), בלי שיהיה להם מקום כלשהו להתפרסם.
ספר היסוד של הפילוסופיה היהודית: ה"מורה-נבוכים" – במשנת חב"ד
יחסה של תורת חב"ד למורה-נבוכים הוא כמו חידה: מצד אחד נשקפת רתיעה רבתי ממנו (כמו מעולם ה"חקירה" בכלל), אך מצד שני קיים שפע ביאורים על מורה-נבוכים במאמרי החסידות ויחס מיוחד של אדמו"רי חב"ד אל הספר * מסע אחר חידת המורה-נבוכים במשנת חב"ד הפולמוס סביב ה"מורה-נבוכים" הרמב"ם חיבר כמה חיבורים גדולים. שניים מהם הפכו לחיבורים מרכזיים ביותר בעולמה של תורה, לספרים מכוננים ויסודיים. הראשון הוא כמובן הספר משנה-תורה, ששימש פורץ
דרכו הפסיקתית של רבי משה פיינשטיין – שיחה עם הרב שבתי רפופורט
שיחה על דמותו ודרכו ההלכתית המיוחדת של רבי משה פיינשטיין, בעל ה"אגרות משה", עם נכדו ועורך כתביו, הרב שבתי אברהם הכהן רפפורט, ראש המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן
"שו"ע אדה"ז המבואר" – סקירה על הכרך הראשון בסדרה חדשה
אפשר לומר, גם אם בזהירות מה, כי בחמש-עשרה השנים האחרונות זוכה שולחן ערוך רבינו אדמו"ר הזקן לעדנה בהיבט של היחס התורני-המקצועי ושל הפרייה והרבייה הספרותית הסובבת אותו, שהיו ראויים לו מזה מכבר ואשר בשל סיבות בלתי ברורות ניכר בו חסר במשך שנים הרבה. פריצת-הדרך התחוללה לפני כחמש-עשרה שנים, עת החלה לצאת לאור עולם המהדורה החדשה של שולחן ערוך רבינו – מהדורה אולטרה מקצועית, מאירת עיניים בליווי מראי מקומות מלאים, הפניות
סקירה על ספרו של הרב נחום גרינוולד: "הרב" – אסופת המחקרים הכי מרתקת על הביוגרפיה ההגות של אדמו"ר הזקן
אם לא הייתי חושש שייראו הדברים כהגזמה וכהתלהבות נעורית יתירה, הייתי אומר שככל שמדובר בספר "הרב" הרי שלפנינו ממש ספר היסטורי, מרגלית נדירה ומאירה, ספר שצריך להיות אבן פינה בכל הקשור למשנת אדמו"ר הזקן. בשורות הבאות אנסה להסביר מדוע אני חושב כך. שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל בשנים האחרונות העיסוק במשנתו של האדמו"ר הזקן פרה ורבה בצורה משמעותית מצדדים וכיווני מבט שונים. אני בעצמי זכיתי להשתתף בעריכתו