הרצאה שניה: חוק האפוטרפסות ותחילת חוק החוזים הכללי

חוק הכשרות

חוק הכַּשרוּת המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 קובע הגדרות וסייגים (הגבלות) לפעולה משפטית על-ידי אנשים מקטגוריות שונות, כמו גיל (הבחנה בין קטינים לבגירים) ומוגבלות.

בנוסף, קובע החוק הגדרות ודינים הנוגעים לאפוטרופוסות על קטינים וכל אדם אחר שאינו מסוגל לדאוג בכוחות עצמו לענייניו.

החוק מגדיר מהן הפעולות שבהן דרוש אישור בית משפט לכך שההורים ייצגו את ילדם הקטין, קובע את תחומי אחריות ההורים, מורה על דרכי פעולה במקרים שבהם ההורים חיים בנפרד, מונה קריטריונים למינוי אפוטרופוס אחר במקום ההורים ועוד.

 הסעיפים המרכזיים בחוק (לענייננו)

סעיף 6 –

"פעולה משפטית של קטין שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה, וכן פעולה משפטית בין קטין לבין אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא קטין, אינה ניתנת לביטול כאמור בסעיף 5, אף שנעשתה שלא בהסכמת נציגו, אלא אם היה בה משום נזק של ממש לקטין או לרכושו."

סעיף זה עוסק באיזון בין ההגנה על הקטין לבין ההגנה על בעל-העסק.

סעיף 6 (א) -

"פעולה משפטית של קטין שהיא רכישת נכס באשראי או במקח-אגב-שכירות, שכירות נכס או קבלת שירות באשראי, אין לה תוקף, על אף האמור בסעיפים 5 ו-6, כל עוד לא באה עליה הסכמת נציגו; לענין סעיף זה, "אשראי" – לרבות תשלום בשיעורים."

סעיף זה עוסק ב"עסקאות אשראי". החוק קובע כי בעסקאות אלו, כל עוד לא התקבל אישור הנציג אין לעסקאות הללו תוקף, גם אם הוא נראה בגיר וגם אם זו עסקה המקובלת בקרב קטינים.

עסקאות אשראי לעניין סעיף זה – כל מה שאינו מזומן הניתן במקום: הקפה, צ'יק, הו"ק, עסקאות שכירות ועסקאות ליסיניג, וכדו'.

מדוע החוק מחריג עסקאות אשראי, כך שגם אם הן מקובלות בקרב קטינים וגם אם הקטין נראה כביגר הן יהיו בטלות?

הסיבה לכך היא זו:

המשותף כל העסקאות הללו הן בהיותן ארוכות טווח ועסקאות מורכבות. לא רק קטינים, אלא פעמים רבות אפילו בוגרים מוטעים לחשוב – בשל אורך הטווח והמורכבות – כי אלו עסקאות כדאיות, בשעה שלמעשה עלותן עולה ברבות הזמן הון רב, אפשר גם לא כדאי. ולכן המחוקק מחריג קטינים בעסקאות מסוג זה, וללא אישור ההורים – אין לעסקאות הללו תוקף.

האם כרטיס אשראי בכלל "עסקאות אשראי"? התשובה היא לא.

הסיבה לכך היא, שכדי להוציא כרטיס אשראי הקטין זקוק להסכמת ההורים, הכוללת הסכמה לכל עסקה עתידית של הקטין באמצעות כרטיס אשראי. ולכן סעיף 6 א לא עוסק בכרטיס אשראי של הקטין.

סעיף 9 –

"על פעולה משפטית של מי שהוכרז פסול-דין יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים 4 עד 7."

הסעיף קובע כי כל האמור בקטין אמור גם ב"פסולי דין" (חולה נפש למשל).

סעיף 20 –

מונה סוגים של עסקאות שאם קטין צד להם נדרש אישור של בית המשפט (המוסמך: בית המשפט לענייני משפחה). למשל, עסקת מקרקעין.

פסקי דין שהוזכרו במהלך ההרצאה

  • פס"ד אלה אבן נגד פלאפון תקשורת (ילדה בת 16 רכשה בהו"ק פלאפון, ובית המשפט פסל את העסקה על בסיס סעיף 6(א)).
  • ארזי נגד אופיס דיפו (ילד בן 13.5 קנה במזומן מחשב בסכום של 7000 ₪, האם ביקשה לבטל את העסקה, ובית המשפט הסכים לבטל את העסקה).

חוק חוזים כללי

הכללים היסודיים:

  1. בחוזה צריך להיות מציע וניצע.
  2. הצעה + קיבול (ההצעה) = חוזה.
  3. תנאים מצטברים היוצרים התחייבות חוזית:
    1. פניה (תקשורת) מצד המציע ופניה (תקשורת) – תגובה – מצד הניצע.
    2. העדה (לא מעניין אותנו מה בלבו של המציע, אלא מה נראה ממעשיו/דיבוריו וכו') על גמירות דעת (רצון מגובש) הן של המציע והן של הניצע.
  4. מסוימות (פרטים המינימליים ההכרחיים שחייבים להופיע בחוזה).

ההיסטוריה של המסוימות

בפס"ד קפולסקי נגד גני גולן קבע השופט עציוני: אשר אלו הפרטים הנדרשים להופיע בחוזהעל מנת שיתמלא תנאי המסוימות –

  1. שמות הצדדים.
  2. תיאור הנכס
  3. מהות העיסקה
  4. התמורה
  5. מועדי תשלום
  6. הוצ' ומיסים

אולם מאוחר יותר בפס"ד רבינאי נגד מן שקד, קבע השופט ברק: אשר בשביל שדרישת המסוימות תתקיים, ניתן לצמצם את הרשימה הנ"ל:

  • כך הוצ' ומיסים – אינו פרט הכרחי בחוזה, משום שהפרט ניתן להשלמה.
  • וכך גם לעניין מועדי תשלום – הדבר תלוי בנסיבות העסקה, יש עסקאות שפרטי מועדי התשלום הכרחיים בחוזה; אך יכולות להיות עסקאות שמועדי התשלום אינם כה משמעותיים והעדרם לא יפגע במסוימות החוזה.

לאורך השנים התברר מפסיקות בית המשפט, שלמעשה הכול הוא תלוי נסיבות.

אך מכל מקום, נדרשת מסוימות בחוזה, בנסיבות העניין.

מסוימות וגמירות דעת הן שני יסודות נפרדים ועצמאיים, אך הם מלמדים זה על זה. מסוימות רבה מלמדת על גמירות דעת משמעותית.