במה עוסק הקורס ב"משפט חוקתי" ולמה לדעתי תכני הקורס הזה לא רק חשובים אלא גם סופר-מרתקים?

מתוך סקירה ממעוף ציפור אודות שלמדנו עד כה בקורס, אפשר בנקל לראות עד כמה הנושאים הנידונים חשובים ומעניינים.

הלוא תשימו לב שמדובר ביסודות החיים שלנו במדינה, כמדינה חופשית שהיא לא צפון קוריאה סוריה או איראן; מדובר אפוא בשאלות יסודיות שמלווים את כולנו ושמעניינים את כולנו.

הנה רשימת הסוגיות שנידונו עד כה במהלך ההרצאות:

1. שאלת הסמכות

השאלה הראשונה בה דנו היא בעצם: איך קובעים לאזרח הפשוט מה לעשות? מי נתן את הסמכות לאנשים אחרים "להחליט עליי" , לקבוע לי – או לכל אחד אחר, מה מותר לי לעשות ומה אסור לי?

זו שאלה שכוללת 4 שאלות משנה: מי? בסמכות מה? וכיצד? ומה קורה אם יש אי בהירות?

התשובה בקצרה ממש:

א. אנו מדינה בעלת משטר דמוקרטי, כלומר העם (הרוב והמיעוט באמצעות האיזונים הנכונים) קובע את המסגרת שבתוכה פועלת החברה; ובכלל זה מה מותר ומה אסור לעשות, לפי ערכי הצדק והיושר של מורשת ישראל ושל משטר נאור.

ב. איך קובעים זאת בפועל? איך מורידים את מה שמותר ומה שאסור? - יש "מדרג נורמטיבי" (מדרג היררכי של המוסדות שקובעות את הנורמה, את החוקים): חוקה, חוק, חוקי-עזר/תקנות וכדו'.

2. מה מייחד את המשטר בישראל?

מה מייחד את מדינת ישראל? מהם עקרונות היסוד שלה?

התשובה בקצרה ממש: מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבחר לממשו במשטר דמוקרטי נאור. על כן נקבע כי שני עקרונות היסוד של השיטה הם שהמדינה תהיה "יהודית" ו"דמוקרטית".

3. כיצד נתפתחו חוקי זכויות האדם בישראל

השאלה השלישית שדנו בה היא: איך בעצם נוצרו בישראל זכויות אדם?

כדי לחדד את השאלה, אתן דוגמא (בלבד): איך היינו מגיבים אם יום אחד הממשלה הייתה קובעת שלחב"דניקים אסור להוציא עיתון כי הם עושים "הדתה" וכי לדעת שר המשפטים המוסמך על פי החוק (עד לאחרונה) להורות על חדלות הופעת עיתון יש ב"הדתה" זו משום סכנה לשלום הציבור?

זו למעשה השאלה שבה דן בג"ץ "קול העם" המפורסם, שבעצם במעשה פרשנות פיתח את החוק ויצר מסגרת של זכויות אדם שהם תשתית של השיטה המשפטית שלנו.

4. איך עובד ההליך השיפוטי?

מפס"ד זה – "קול העם" - למדנו עוד דבר חשוב ביותר:

איך בעצם שופטים עובדים כשהם מרחיבים את המשפט: הם לוקחים חוק, ובמידת הצורך מפרשים אותו לאור עקרונות היסוד של השיטה.

5. איך בית המשפט מפרש חוקים? לפי איזו שיטה?

למדנו על שתי תכליות בפרשנות המשפט, פרשנות תכליתית אובייקטיבית (מהי תכלית המשפט, מהן תכליות עקרונות היסוד), ופרשנות תכליתית סובייקטיבית (מה התכוון המחוקק).

איך בית המשפט מכריע הכרעות וקובע כללים מנחים לעתיד? (למדנו על 2 רמות הכרעה: קונקרטית ועקרונית).

6. מה עושים כשיש התנגשויות בין ערכים?

אבל מה קורה כאשר ישנן התנגשויות בין זכויות אדם ובין עקרונות יסוד? איך מחליטים מי גובר על מי?

פה נכנסת "נוסחת האיזון".

למשל – כשיש התנגשות בין עקרון היסוד של "מדינה יהודית" לבין עקרון היסוד של "שוויון זכויות" – איך מאזנים ביניהם (פס"ד קעדאן).

מה קורה אם אנשים שקוראים לחיסול המדינה רצים במפלגה, האם ניתן לפסול רשימה זו גם אם אין הסמכה מפרשת בחוק? (פס"ד ירדור).

שאלה אחרת שעולה היא: אם בית המשפט מפרש ומפתח חוקים, מה בעצם תפקיד הכנסת?

וזו רק חטיבה אחת של דיונים (זו שכבר נלמדה עד כה) העוסקים ב"משפט החוקתי".