"במסגרת העבודה שלנו, קיבלנו משימה לפתור בעיה מסוימת. זוהי בעיה שבעולם המדעי שמחוץ לישראל הוגדרה אז כ"בעיה בלתי פתירה", אבל בישראל, בגלל שהמדע עדיין היה בשלבים חיתוליים שלו, שני המנחים שלנו לא ידעו אפילו שהבעיה הוגדרה כ"בלתי פתירה". המעניין הוא, שבס"ד הצלחנו לפתור את הבעיה הזאת! וזאת כי הבעיה לא היית פתירה בכלים שהיו מצויים אז, באותה נקודת זמן שבה הוגדרה הבעיה כבלתי פתירה, אולם אנו גילינו כי באמצעות הכלים המתמטיים החדשים שפיתחנו – אכן ניתן לפתור את הבעיה.

"הצגנו את הפתרון שלנו בכנס מדעי, ובאותו כנס, בהשגחה פרטית, השתתף גם אחד מן המובילים של התחום הזה בארה"ב – והוא כל כך התלהב מההרצאה והפתרון שלנו, שהוא הציע כי נפרסם את הדברים במגזין המיוחד של American mathematical society – החברה הלאומית האמריקאית למתמטיקה – לפרסומים גדולים. המאמר התקבל, הוא אומר לנו, בלי צורך לעבור בכל מנגנון ומסלול השיפוט המקובל במאמרים אקדמיים.

"זמן קצר לאחר מכן קיבלתי הצעה להשלים את הפוסט־דוקטורט שלי באוניברסיטת קליפורניה (באותה אוניברסיטה כיהן בתפקיד בכיר הפרופסור שהגדיר את הבעיה אותה פתרנו בדוקטורט שלנו כ"בלתי פתיר", ולכן הם מאוד היו מעוניינים שאגיע לשם כדי להמשיך להתקדם במחקר ופיתוח בשטח זה). יש לציין שבשלב הזה הייתי כבר נשוי לרעייתי תחי' ואב לשניים מילדיי יחיו (התגוררנו אז בבני ברק, וכהוראת הרבי – חצי יום עשיתי את לימודיי ב'כולל', כשבחצי היום השני אני כותב את הדוקטורט). שאלתי את הרבי האם לקבל את ההצעה, והרבי הורה לי לקבל את ההצעה".

בקליפורניה התקדם פרופ' פרידמן במחקריו המתמטיים בצורה מרשימה למדיי. "במקביל להתקדמותי במחקרים, הייתה לי חברותא קבועה עם אחד מחשובי אנ"ש בקליפורניה דאז – 'נגיד' גדול המפורסם למאוד – הרה"ח ר' בער'ל ווייס. הייתה לנו קביעות ב'ליל שישי'. אז התחלתי להיכנס קצת לעולם העסקים, כי ר' בער'ל היה עושה את שיחותיו הטלפוניות מבלי להרים את השפופרת, אלא באמצעות הרמקול, וכך גם אני נחשפתי ל'הלוך יילך' של העולם העסקי. ברבות הזמן הקמתי יחד עם ר' בער'ל שתי חברות תוכנה, שדי הצליחו. בשלב כלשהו הייתי המפקח מטעמו בחברות, במקביל לעבודתי באוניברסיטה. כשאחת מן החברות צמחה וגדלה במהירות, ביקש ר' בער'ל שאצטרף במשרה מלאה כסגן מנהל החברה, תוך הצעת משכורת הגבוהה פי שלוש מן המשכורת שקיבלתי מן האוניברסיטה וגם אחוזים מן מניות החברה (לימים החברה נמכרה לחברת הענק IBM). הייתה זו הצעה מפתה, במיוחד לנוכח העובדה שבאותן שנים נעשה קיצוץ רוחבי בכל האוניברסיטאות בארה"ב, והסיכוי לקבל משרה קבועה באוניברסיטה היה קלוש למדיי.

"ר' בער'ל ואני כתבנו מכתב לרבי ובו שטח את ההצעה, תוך שאנו מציינים את כל הפרטים. ר' בערל הוסיף כי כל ה'מעשר' מרווחי החברה יוקדשו לטובת 'מחנה ישראל'.  היינו משוכנעים כי תשובתו של הרבי תהיה חיובית. ר' בער'ל התקשר למזכיר וביקש ממנו שיכניס את המכתב במהירות לרבי. למחרת המתינה לנו התשובה – עליי להישאר במדע עד שאקבל הוראות אחרות. ר' בער'ל מיד אמר למזכיר שמא התבלבלת, תכניס את המכתב שוב – אבל המזכיר (כמדומני היה זה הרה"ח ר' בנימין קליין) נענה ואמר: דע לך שמכתבך לא היה בראש ערימת המכתבים שהכנסנו לרבי, אבל התשובה לכם הייתה התשובה הראשונה שהרבי הוציא! זוהי תשובה חד משמעית, ואין מה לדבר.

"נשארתי אפוא בעיסוקי במדע, אך אמת היא כי בליבי שררה תחושה של מועקה: הלוא אינני יודע כיצד אתפרנס ממדע, בארץ אין בכלל שום סיכוי למשרות פתוחות, וגם פה, בארה"ב, מאתגר מתמיד – ונוסף לקושי הכללי באוניברסיטת קליפורניה, שהיה כבר דיבור כי אקבל שם משרה קבועה, לובי יהודי שלא נחה דעתו כי חרדי יקבל משרה קבועה באוניברסיטה – הפעיל את קשריו כדי לסכל את המינוי.

"כעבור חודשיים ימים הגיע ללוס אנג'לס פרופ' ירמיהו ברונבר. נמסר לי שהוא מחפש אותי, וכשפגשני אמר לי כי יש לו מסר מהרבי עבורי. הוא היה ביחידות אצל הרבי, והרבי ביקש ממנו להעביר לי את הדברים הבאים, כהסבר לכך שקיבלתי תשובה שלילית על ההצעה לעבור מעולם המדע לעולם העסקים, ושתי סיבות בדבר.

"א) הסיבה הראשונה, שלדעתי יש בה נקודה עמוקה שרלוונטית לכולם, נוסחה בערך כך: 'אם הייתי מאפשר לו לעזוב את המדע, הייתי בעצם מאפשר לו למחוק חלק מהחיים שלו'. היות שהשקעתי במתמטיקה את מיטב כוחות הנפש והיצירה שלי, אם היה מאפשר לי לעזוב את התחום הזה, היה בעצם מאפשר לי למחוק את כל החטיבה הזאת שבאישיותי – וזה דבר בלתי רצוי. כי הדברים שאדם השיג בעמלו בחייו, עליו לנצלם לקדושה ולא למחוק אותם ולהתנער מהם.

"ב) הסיבה השניה היא: אנו הלוא עושים הכול כדי להכין את העולם לגאולה, וכשמשיח יבוא, בשלב הראשון הוא יפעל בתוך המסגרת של העולם, בתוך מערכת חוקי הטבע. והיות ויש בעולם חלק נכבד של אנשים ששפת המדע מדברת אליו, המשיח יצטרך מדענים בצוות שלו. אכן, איננו יכולים לשלוח תלמידי ישיבה לאוניברסיטאות, שהרי יש בעיה עם צניעות ועם תכני הלימוד – אבל מי שבהשגחה פרטית כבר נמצא שם, וכבר התקדם שם, 'אינני יכול לשחררו מן המשימה', כך אמר הרבי. ומאז ועד היום אני במדע…".

בתקופה ההיא יצאה לו לשהות במחיצת הרבי לא מעט. בהוראת המשפיע שלו, החסיד רבי מענדל פוטרפס, היה נוסע לרבי לראש השנה או ליום הכיפורים. באחת היחידויות להן זכה, "הורה לי הרבי ללמוד בכל יום כמה שורות חסידות, אבל בכל פעם – משהו חדש. ומובא מאליו שהנני מקפיד על זה בקנאות".

שמונה שנים עבד באוניברסיטת קליפורניה, ואז קיבל הצעות מהמרכז האקדמי לב ומכמה אוניברסיטאות בארצות הברית. "שלחתי לרבי שאלה, וקיבלתי ממנו תשובה: קדימה לירושלים, ולתמיד!". ומאז הוא שם. תחילה כמרצה, אחר כך כראש חוג, סגן רקטור, רקטור וסגן נשיא למחקר.

* ממה שאני מבין, פרופ' פרידמן, בעת האחרונה אתה דווקא עוסק בתחומי מחקר מעולם הפיזיקה. מה המעבר הזה לכם? מה פשר המעבר מן המתמטיקה לפיזיקה?

"אני חושב שהמעבר הזה, בעומק העניין, מגיע דווקא ממקום רוחני. הרבי הסביר בשיחות, בהביאו את דברי הזוהר, שהמדע מקרב את הגאולה בזה שהוא מגלה בשכל אנושי את האחדות בבריאה. אמירה זאת שייכת בעיקר בתחום הפיזיקה, המגלה את האחדות האלגנטית המופלאה שבחוקי הטבע, וממובן מסוים זה יצר בי דחף פנימי להתקדם גם בתחום הפיזיקה.

"המעבר ממתמטיקה לפיזיקה איננו פשוט. בעוד מתמטיקה עוסקת בעולם תיאורטי מופשט, נוסחאות הפיזיקה מבקשות לתאר את החוקיות בטבע והן נוצרות מתוך התבוננות בחוקי הטבע. אבל ב"ה הצלחתי לעשות זאת בהצלחה, והיום אני אכן מוביל עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית וחוקרים מחו"ל מחקר שעוסק למעשה בעבודה על תיאוריה מהפכנית הקשורה באיחוד נקודות שונות בתחום הפיזיקה.

"אנו נמצאים עתה בשלבים מתקדמים להוכחת תיאוריה של שיטה חדשה בתורת היחסות (3). ביצענו שלושה ניסויים במאיצי חלקיקים הטובים באירופה,  ובקרוב אנו עומדים לבצע ניסוים חלליים במרחב האסטרונומי. אגב, ההשלכות של השינוי שאנו מציעים למעשה בתורת היחסות, יכולות לחולל מהפכה בתחומים טכנולוגיים רבים, כולל המחשבים והסלולריים שאנחנו משתמשים בהם מדי יום.

"בנוגע למה שאמרתי מקודם אודות ההבדל בין המתמטיקה לפיזיקה, עלתה בראשי דוגמה מעניינת מאוד. לפני כעשרים שנה לימדתי מתמטיקה בסמינר "בית רבקה", באמצעות הלכות קידוש החודש לרמב"ם. לימדתי אותן כיצד מחברים את דברי הרמב"ם עם המתמטיקה שהן מלמדות.

"הלכות קידוש החודש מתחלקות לשני חלקים. החלק הראשון עוסק בבניית הלוח העברי, והחלק השני עוסק בקידוש החודש. ובכן, כשאתה קורא את החלק העוסק בלוח העברי – אתה רואה רשימת הוראות: עשה זאת וזאת וזאת, ואז תגיע ללוח. מצד שני, הם גם מחדיר בתוך הדברים את הרעיונות כיצד הגיעו להוראות הללו, אבל הרעיונות הללו מפוזרים בכל מיני מקומות.

"בנקודה זו ניתן לבצע עבודה מתמטית – שגם מדגימה מהי מתמטיקה – לבנות מודל מתמטי שבעצם יכיל בתוכו את כל הכללים לבניית הלוח. כך, למשל, תגלה כי בעצם יש ארבעה תנאים כדי לבנות את הלוח העברי: 1. שחג הפסח צריך לחול בעונת האביב. 2.  החודשים צריכים להיות חודשי לבנה. 3. שיתקיים הכלל "לא  אד"ו ראש". 4. שהחודשים יוכלו להשתנות רק בחודש אחד בשנה, כך שתהא שנה מלאה, חסרה או כסדרה. ארבעה תנאים אלו מכתיבים לך את המבנה של הלוח, עם כל ההסתעפויות שנובעים. אבל כדי להגיע למודל, עליך להפשיט את הבעיה, להגדיר בדיוק מהם האילוצים שעליך לעמוד בהם – ואז בכוחך להגיע לפתרון. לאחר מכן, אתה מוביל את התלמידים בבהירות להבין מדוע קבעו את המחזור לשנים מעוברות דווקא לתשע עשרה שנים, מהם הכללים בקביעת ראש השנה, וכיצד מגיעים בסופו של דבר לבניית לוח. את זה, בימינו, ניתן ללמד כבר ילדים בכיתה ה' או ו'.

"ועם אלו שלמדו מתמטיקה באופן מתקדם יותר (ארבע או חמש יחידות), ניתן להתקדם לחלק השני – הן לבצע והן להבין. בחלק זה הרמב"ם מביא לא אחת מעין טבלאות – אם המצב יהיה כך, עשה כזאת וכזאת, ואם אחרת אז עשה כזה וכזה. ואם מעיינים היטב בדברי הרמב"ם, מבינים שיש רעיון מתמטי שעומד מאחורי הדברים.

"בפעם הראשונה שלמדתי את הלכות קידוש החודש לעיון הייתה לי התלבטות: האם הרמב"ם הגיע לתוצאות החשיבויות ולרעיון המתמטי העומד מאחוריהן כתוצאה מהתבוננות בתוצאות של התצפיות שהגיעו לידיו, כלומר מן הניסיון הגיעה לתוצאות שבטבלה (אלא שאם זו הדרך מאוד קשה להגיע לרמת דיוק גבוהה – ואצל הרמב"ם רמת הדיוק גבוה); או שלהיפך – הרמב"ם עלה על מודל מתמטי, ומתוכו נגזרו הדוגמאות שבטבלאות.

"נתתי לאחד התלמידים שלי תרגיל להריץ במחשב את הנוסחאות המתמטיות שנובעים מהכללים של הרמב"ם, ולעשות השוואה בין התוצאה שהנוסחה הממוחשבת פולטת לבין התוצאות שמצויות בטבלאות של הרמב"ם. הוא ביצע את המשימה והוא חזר אלי עם התוצאה הבאה: כמעט הכול בסדר, אלא שבשתים או בשלושה טבלאות מצויים גם מספרים שלא מתאימים. המספרים היו קרובים, ולכן נטיתי למסקנה שהרמב"ם הגיע לתוצאות שבטבלה מן הניסיון, שהרי תמיד כשמודדים ייתכן מצב בו המדידה תהיה לא מדויקת לחלוטין במאה אחוז, וזה מה שיכול להסביר את הפערים במספרים בין הנוסחה הממוחשבת לטבלאות שברמב"ם. כלומר שהרמב"ם התבסס על נותני תצפית שאחדים מהם לא היו מדויקים בדיוק מירבי.

"אבל אחר כך עלה בדעתי, שבטרם שנגיע למסקנה זאת, עלינו לשלול היפותזה נוספת: הלוא ייתכן שמדובר בכלל בטעות בהדפסה. ביקשתי אפוא מתלמידי שיבדוק את כל נוסחאות הרמב"ם המצויים, ואכן גילינו שקיימים הבדלים בין הגרסאות. המפתיע והמדהים היה, שברמב"ם מהדורת פרנקל – שהיא ככל הנראה המהדורה המדויקת ביותר מבחינת כתבי יד – המספרים שבטבלה אכן תואמים לגמרי למספרים של פלט הנוסחה הממוחשבת, ומכאן, שהמספרים שבטבלאות הרמב"ם נגזרו ממודל מתמטי, מן הרעיון המופשט".