המשפט המינהלי, שלצד המשפטי החוקתי מהווה חלק מן המשפט הציבורי, עוסק ומסדיר את כללי פעולתן של הרשויות המינהליות.
הרשות המינהלית תופסת מקום מרכזי בניהולה של המדינה המודרנית. המשפט המנהלי מסדיר את פעולתה של הרשות המינהלית ובכלל זה את יחסיה עם רשויות השלטון האחרות, יחסיה עם היחיד, יחסיה הפנימיים, גדר סמכויותיה, שיקול הדעת שלה, הליך קבלת החלטותיה ואופן הפיקוח עליה. בקורס נעסוק בשאלות אלו, הן ברמה התיאורטית והן ברמה הקונקרטית.
מיהי הרשות המינהלית?
זוהי רשות שהדין המינהלי חל עליה. המדובר הוא על: 1. רשויות ממשלתיות (השלטון מרכזי, השלטון מקומי); 2. גופים סטטוטריים (– גופים שהוקמו מכוח חוק); 3. וגופים פרטיים בעלי אופי ציבורי: חברות ממשלתיות (או עירוניות), או עמותות פרטיות בסיטואציות מסוימות (למשל: חברא קדישא).
עיקריו של המשפט המנהלי
1. מהות הביקורת השיפוטית
- הסמכות המינהלית – מי הוא הגוף המוסמך להחליט ולבצע עניין מסוים, ומה מוסמך הוא לפעול? (לרשות המנהלית אפשר ויש לה סמכויות חקיקה – למשל, חוק עזר עירוני או תקנות השר; לרשות המנהלית יכול ותהיינה סמכויות ביצוע – למשל, גבייה, תשלום וכדו'; כמו כן, יכול להיות מצב בו לרשות המינהלית המינהלית תהיה סמכות שיפוטית. לדוגמהף ועדת ערר של הביטוח הלאומי).
- ההליך המינהלי – האופן הראוי לקבל החלטה מינהלית (למשל, חובת ההיוועצות).
- מתחם שיקול הדעת בעת קבלת החלטה מינהלית – מהם השיקולים שיש ליקח בחשבון בעת קבלת החלטה מינהלית ואילו ישקולים פסולים הם מלבוא בחשבון.
2. סדרי הביקורת והיקף תחולתו
- מי היא הערכאה המוסמכת לדון בבעיות העולות.
- בדיקת עילות הסף, שרק בהתמלאן ניתן בכלל להיכנס להיכך הביקורת השיפוטית על הרשות המנהלית.
- הסעדים שיכולים להיקבע בעקבות מסקנות הביקורת השיפוטית.
מקורותיו של המשפט המינהלי
מקורותיו של המשפט המינהלי מבוססים על על שלושת המקורות הבאים:
- חקיקה: בניגוד לתחומים משפטיים אחרים אין לתחום זה חוק אחד שהוא השלד של התחום הזה. אכן קיימת חקיקה כללית חלקית: למשל, סעיף 17 לפקודת הפרשנות, לפיו: "תקנה שהיא בר פועל תחיקתית צריכה להתפרסם ברשומות". זו פקודה שמתייחסת אך ורק לתקנות, מכאן שהיא חלקית. החוק מתייחס רק לחלק מן המרחב. מעבר לזאת קיימת חקיקה ספציפית: חקיקה שרלוונטית לגוף שביצע את הפעולה שאנו רוצים לתקוף ואת המעשה הספציפי שלו שאנו מבקשים לתקוף. למשל אם הנידון הוא בענייני ביטוח לאומי, יש לפנות בתשומת לב מיוחדת לחוק ביטוח לאומי.
- פסיקה – הפסיקה נודעת לה חשיבות יתירה, במיוחד במשפט המנהלי, וזאת לנוכח החסר האמור בהוראות כלליות בשטח משפטי זה.
- ספרות משפטית – כשיש המון פסקי דין וקשה לחלץ את ההלכה, פונים לספרות המקצועית.
איך מבצעים ביקורת שיפוטית בעניין מינהלי?
השלב הראשון הוא זיהוי ההחלטה המנהלית בה מבקשים אנו לדון, ואיתור והדין החל עליה: למשל, במקרה של קנס תנועה. במקרה זה נבדוק ההחלטה המינהלית שבגינה הוטל עלי קנס. לצורך ההדגמה נניח שקיבלתי קנס על כך שלא נצמדתי לצד הימני של הכביש. ההחלטה המינהלית בגינה קיבלתי את הקנס היא תקנה 35 לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961. במקרה זה אכן קיימת החלטה מינהלית, כך שכעת אפנה להוראת בחוק ואבחן: האומנם בכלל השר מוסמך היה להתקין תקנה זו? בנקודה זו אפנה גם להוראות פסיקה (נקודה, לדוגמה, שניתן לבחון היא האם היה לשר ניגוד־עניינים שעה שקיבל ההחלטה על תקנה זו?). גם אם אנו מגיעים לנקודה זו והכול עד כה מסתמן כתקין, עדיין יש לנו נקודות הניתנות לתקיפה. אכן, התברר כי השר מוסמך היה לקבל תקנה זו וכי פעל באופן תקין לפי ההליך. אך עדיין מקום לנו לבדוק ברמה המהותית: האם תוצאת ההליך סבירה? האם היא מפלה? וכדו'.
זהו המשפט המינהלי, ובדרכים לפעולתו והפעלתו יעסוק הקורס.