הסיפור המלא של מאסר אדמו"ר האמצעי והרקע לו

למעשה, פרשת ההלשנה, המעצר והמשפט – שבמידה רבה גם בה כרוכה פרשת התסלקותו – קשורים קשור הדוק להיבט הזה, מהצד הפיננסי שלו, בפועלו של אדמו"ר האמצעי – סיפור המאמץ לשיקום החצר של משפחת בית הרב והמשכיות חב"ד כתנועה ממוסדת ומיושבת.
במאמר זה אבקש "לעשות סדר" בתמצית לסיפור המלא של מעצר ומשפט אדמו"ר האמצעי, בשנתיים האחרונות לימי חייו בעלמא הדין.

התוועדות לסליחות עם המשפיע החסיד רבי זלמן גופין שליט"א

השולחן הזה, שכבר ראיתי אותו כל כך הרבה פעמים, השולחן הישן, הדהוי והמרוט הזה – שעכשיו פזורים עליו ספרים מאמרים וליקוטי שיחות בלים מרוב שימוש, שפתוח עליו ספר 'תורת מנחם התוועדויות' שיחת ח"י אלול (המועד שבו התקיימה התוועדות-שיחה זו);
וחשבתי: איזה שולחן מפואר זה!
כל שולחן היקר בתבל לא ידמה ולא ישווה לו. כמה הוא שמע, כמה הוא ספג, כמה הוא משמש נאמן. כמה רקדו עליו, כמה בכו עליו, כמה התעלו והתרוממו על ידו.

המהדורה החדשה (והערוכה) של היצירה המופתית "חיים גראביצר" – מה ולמה?

"אין עוד מלבדו" של חיים גראביצר מדבר גם אל לבם של המתנגדים התורניים מישיבת וולוזין, אלא שזה מתנגן אצלם באופן אחר בנעימה אחרת, בתהודה שונה. חיים גראביצר הוא כבשן האש החסידי-חב"די והנגון המפורסם שלו ל"אין עוד מלבדו הוא דליקה גדולה המרתיחה את הנפש והגוף גם יחד…".

הלכת השיתוף הספציפי בין בני זוג ופופוליזם משפטי, הרהורים בעקבות דגנ"ץ 8537/18

איך משהו שנמצא בבעלות של אדם X הופך להיות סתם כך גם בבעלות של אדם Y, וזאת אחרי שהחוק מחריג במפורש נכסים אלה, וזאת בשעה שלא בוצעה שום פעולה קניינית שבדין לחלוקת הבעלות בנכס? * הרהורים בעקבות דגנ"ץ 8537/18

הקינות לתשעה באב: איך הן נוצרו? כיצד הן בנויות? ומדוע שפתן כה קשה?

הקינות, ברובן, הם טקסטים קשים מאוד להבנה, המובאים ברצף, לרוב בפונט קטן, בזה אחר זה, ובמרבית המקרים לא ניתנה הדעת לא למבנה הקינות, לא להקשר שבה נכתבה כל קינה, ובוודאי לא לשאלות עומק רחבות ומקיפות יותר.ברשימה הבאה אבקש לצעוד יחד אתכם במסע יוצא דופן: מסע בעקבות הקינות. מתי התחילו לומר אותן? מי חיבר אותן? מה הן מספרות? כיצד הן בנויות? ומה התפקיד שלהן?

המורכבות החב"דית: הכרה בנס קום המדינה, הסתייגות מהמשיחיות הציונית

החסידים לרגע לא חשבו שהמדינה היא גאולה. הם ידעו היטב כי מי ששולט בה אינו נאמן כלל למסורת, וכי בחלקם הם אפילו מנגדים מובהקים למסורת ישראל סבא. הם ידעו כי עדיין אתגרים רבים נכונו לה בגשם וברוח. אבל עדיין – להתעלם מהנס הזה, מהמתנה שה' נתן לעמו, אחרי האסונות הכבדים שניתכו על ראשו, לזאת הם לא יכלו.

"שנים ראשונות": הצצה אל מאחורי הקלעים של מפעל דוקומנטרי בלשי אדיר מימדים יחיד במינו

זוהי מלאכה בלשית בניסיון לאתר כל פרט ופרט מחייו של הרבי בשנים הנקובות ולהציגן בפני המעיין, בשילוב תובנות, הנמקות והסברים במקומות שבהם המחברים השלימו פרטים או בחרו גרסה מתוך כמה גרסאות – כאשר הצגת האמת העובדתית כמות שהיא – היא הנר היחיד שעמד לנגד עיניהם.

"האמונה נכנסת ממש לתוך המעבדה שלי" – שיחה עם המתמטיקאי והפיזיקאי פרופ' יעקב פרידמן

אני התקבלתי לכתוב את הדוקטורט שלי בכל מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה. כאשר הצגתי בפני הרבי את האופציות השונות, תוך פירוט המוסדות, ושאלתי להיכן עליי להשים פעמיי – הורה הרבי, באופן מפתיע למדיי, לעשות את הדוקטורט באוניברסיטת תל אביב. באותן שנים אוניברסיטת תל אביב הייתה מעוז שמאל חילוני, כמעט אנטי־דתי. לא יכולתי לעבור אז בפרוזדור מבלי לקבל הערה כלשהי על הדתיות שלי. אבל ברוך השם סיימתי שם את הדוקטורט ובהצלחה משמעותית.

כשמנציחים את הגרועים שבסטריאוטיפים על "הנוער הנושר" מהחברה החרדית…

כיצד כתבה שביקשה לספר באמפתיות את סיפורם של "הנוער הנושר" נכתב באופן שמבסס סטריאוטיפים, ולא מעורר דבר כמעט מלבד תחושת דחייה מהנערים הללו?

כששבתאי צבי מינה את בעל "כנסת הגדולה" לרבה של איזמיר

הרב חיים בנבישתי הוא אחד מפוסקי ההלכה הידועים. חיבורו "כנסת הגדולה" נחשב חיבור חשוב מאוד על השולחן ערוך מצוטט אלפי פעמים בספרי הפסיקה ההלכתית. מסתבר שלבעל "כנסת הגדולה" היה פלירט רציני עם השבתאות, ובמשך תשעה חודשים – עד התאסלמותו של שבתי צבי – היה שבתאי מוצהר. מה הביא אותו לכך ומה אולי אפשר ללמוד מכך?

האם המערכת הרפואית נאמנה על פוסקי ההלכה? וכיצד התייחסו הפוסקים לחיסונים – מאבעבועות השחורות ועד החיסון לקורונה * תחקיר מקיף

כולנו נחשפים, כולל גם מתוך הקהילות שלנו, ל"מתנגדי חיסונים" למיניהם ולגווניהם. אלו הם אנשים שנוטים להאחז בתיאוריות קונספירטיביות, להאחז ולנפנף ב"מידע" שהוא שיקרי, מסולף ובלתי אמין, להשתמש בהיקשים לוגיים מופרכים – ולהלך אימים. * בתחקיר זה אני צולל לבחון את יחס התורני לאמינות הרופאים באופן כללי ולחיסונים במיוחד.

דיוקן של בעל התניא

רציונליזם, אנטי-שכלתנות ואמונה במחשבתו של האדמו"ר הזקן * שיחה עם הרב ד"ר יוסף שטמלר

אם מדגישים כל כך את סופיותו, מוגבלתו וחולשתו של השכל – כמו שאדמו"ר הזקן מדגיש – אז לשם מה כל המאמץ האינטלקטואלי הכביר אדמו"ר הזקן ששמו חסידות חב"ד?

להאזנה! שיחות קצרות על ספרים, במסגרת הפינה "צריך עיון" בפודקאסט - תוכנית "ליל שישי" של האתר "חבד און ליין"

רוצה לקבל עדכונים ועוד חומרים מעניינים?

עדכונים ישירים
היחשפות לתכנים בעייתים

איך לשוחח עם הילד/המתבגר אודות ההיחשפות למידע לא רצוי ולא צנוע?

המתווה לשיחה על "הפיל הגדול שבחדר" כיצד משוחחים עם הילד־המתבגר על ההיחשפות למידע לא רצוי? דובי ברוד ומנדי ברונפמן הערה מקדימה: הנושא שבו עוסק המאמר שלפניכם, הוא נושא רציני ביותר. נודעות לו השלכות שאי אפשר להמעיט בערכן ומשמעותן לגבי המשך חייהם של ילדים רבים. טבעי, אפוא, שהוא לא עניין לקריאה

כיצד יוצרים סינרגיה חיובית בין הורים ומורים * שיחת עומק על חינוך שאסור להחמיץ

שיחת עומק עם מנהל מוסד חינוך שכל הורה צריך לקרוא – על השותפות בין המורים להורים בעיצוב נפשו של הילד מנחם ברונפמן את השיחה עם הרב משה איזנברג, מנהל את תלמוד התורה של חב"ד במגדל העמק זה שלושים שנה, אני מקיים לקראת פתיחת שנת הלימוד במוסדות החינוך הבאה עלינו לטובה

יציאה לשאלה

האם יש דרך להתמודד עם תופעות ה"יציאה־לשאלה" והפער הבין־דורי ההולכות ומתעצמות?

תופעת עזיבת־הדרך היא לא בהכרח נפילה לחילוניות מוחלטת, דבר שקורה אף הוא במספרים מסוימים. אך אם לדבר במונחים של "פריקת־עול", או במילים אחרות, של "פער בין־דורי" מתרחב – הרי שנראה שיש קושי משמעותי להורים רבים להנחיל לילדיהם את ערכיהם כך שהבנים ימשיכום במידה קרובה של מחויבות. די לערוך סיבוב קצר

ישיבה קטנה

מה צריכים ההורים לדרוש מהנהלת הישיבה של בניהם? שיחה עם הרב זלמן קפלן

את הרה"ג הרב זלמן קפלן שליט"א פגשתי לראשונה ואני בחור צעיר, בחודש תשרי בסמיכות לאוהל. הוא יזם אז ישיבה מיוחדת לכלל הבחורים שהסתופפו בד' אמות בחודש החגים, וכבר אז נחרטו בזיכרוני שיעוריו המרתקים שבלי גוזמה אני יכול להעיד שהילך בהם קסם מיוחד. במידה לא פחותה הותירו בי רושם עז –

חיים פוטוק

בעקבות "המיועד" של חיים פוטוק – על הדרמה הגדולה של בחור הישיבה במפגשו עם המחשבה המודרנית

הדרמה של בחור הישיבה במפגשו עם המחשבה המודרנית – בעקבות "המיועד" מנחם ברונפמן התוודעתי אליו לפני כ-6 שנים – אז השגתיו אך ורק בזכות המרחב הוירטואלי הנוח מאוד לחובבי ספרים בלתי מושגים – ובלעתי אותו בשקיקה, עטוף תחושה של צער רב על כי לא הכרתי את הספר הזה בשלב מוקדם

ישיבת חב"ד

ריאיון עם משפיע חב"די: כיצד ניתן להשפיע על הנוער?

זה לא סוד שאחד הערכים הכי חשובים ואחת המשימות הכי מרכזיות בעולמו של אדם דתי הוא, להנחיל את מורשת היהדות ואת המחויבות למורשת היהדות (אמונה, הלכה, מנהג וכו') לילדים, שימשיכו את שרשרת הדורות ואת החיבור לברית סיני. זה גם לא סוד, שבשנת 2017 זהו אתגר שדורש המון תשומת לב והמון

על מדיניות זריקת בחורים מן הישיבות – פוסט המשך (בעקבות התגובות הרבות שקיבלתי)

האם ישיבה רשאית "לזרוק" את אחד הבחורים שהתנהגותו אינה הולמת את הקו החינוכי של הישיבה? התגובות שזרמו אליי בעקבות פוסט קודם שכתבתי בנושא כמו ביקשו ממני: הבא גם אותנו בפני קהל הקוראים. וזה מה שאני עושה בפוסט הנוכחי…   בפוסט שהעליתי לפני מספר ימים, בעקבות דיון ער, סוער ונוגע ללב

ישיבת תומכי תמימים בזמננו: היעד של ישיבת חב"ד, למי היא מחויבת והאם יש בה אפלייה עדתית?

הפוסט הנוכחי אינו קשור באופן ישיר לעולם היצירה התורני, אבל בהקשר רחב הוא כן קשור, משום שהוא עוסק בעולם הישיבות (החב"די). החלטתי לכתוב אותו ולפרסם אותו בעקבות דיון סוער, טעון ורגיש מאוד שהתקיים בקבוצת הוואצאפ של הכיתה שלי בבית הספר היסודי (החבדי) בו למדתי בילדותי. אני מקווה שהעלאת הדברים תהיה

אופייה של ישיבת תומכי תמימים בזמננו: הגישה השמרנית בניסוחו של הרב מאיר גרוזמן

לפני מספר שנים, כחלק מעבודת-עריכת הספר "נרות להאיר – ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש", נזדמנה בידי הזכות לשבת שעה ארוכה במחיצתו של הרב מאיר גרוזמן ז"ל, שנפטר השבוע והוא בן 82. מטרת הפגישה הייתה לסייע לרב גרוזמן להעלות על הכתב את מחשבותיו. הרב גרוזמן, למי שלא מכיר, שימש כאחד

ציור העיירה ליובאוויטש

כמה דברים שלא ידעתם על דמותו הייחודית של אדמו"ר המהר"ש, הרבי הרביעי של חב"ד

אם מתבוננים במכלול, אדמו"ר המהר"ש שונה היה ונבדל משאר אדמו"רי חב"ד בכמה וכמה עניינים, ובנוסף, במידה רבה, דמותו עלומה ולוטה בערפל יחסית לאדמו"רים האחרים. * בעקבות גילוי מרתק ממש שנתפרסם לאחרונה, הנה כמה קווים קצרים לדמותו של הרבי הרביעי של חב"ד

היכל הבעל שם טוב

היכל בתוך היכל – היכל הבעש"ט כרך מ * סקירה

הכרך הארבעים של היכל הבעל־שם־טוב, ובו היכל בתוך היכל: היכל שלום – רואה אור. כ־600 עמודים מלאים וגדושים בעומקי החסידות, בנפלאות מדברי ימיה וקורותיה – ובהתמקדות מיוחדת בדמותו, בתורתו ובמפעליו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע * סקירה

"האמונה נכנסת ממש לתוך המעבדה שלי" – שיחה עם המתמטיקאי והפיזיקאי פרופ' יעקב פרידמן

אני התקבלתי לכתוב את הדוקטורט שלי בכל מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה. כאשר הצגתי בפני הרבי את האופציות השונות, תוך פירוט המוסדות, ושאלתי להיכן עליי להשים פעמיי – הורה הרבי, באופן מפתיע למדיי, לעשות את הדוקטורט באוניברסיטת תל אביב. באותן שנים אוניברסיטת תל אביב הייתה מעוז שמאל חילוני, כמעט אנטי־דתי. לא יכולתי לעבור אז בפרוזדור מבלי לקבל הערה כלשהי על הדתיות שלי. אבל ברוך השם סיימתי שם את הדוקטורט ובהצלחה משמעותית.

האם המערכת הרפואית נאמנה על פוסקי ההלכה? וכיצד התייחסו הפוסקים לחיסונים – מאבעבועות השחורות ועד החיסון לקורונה * תחקיר מקיף

כולנו נחשפים, כולל גם מתוך הקהילות שלנו, ל"מתנגדי חיסונים" למיניהם ולגווניהם. אלו הם אנשים שנוטים להאחז בתיאוריות קונספירטיביות, להאחז ולנפנף ב"מידע" שהוא שיקרי, מסולף ובלתי אמין, להשתמש בהיקשים לוגיים מופרכים – ולהלך אימים. * בתחקיר זה אני צולל לבחון את יחס התורני לאמינות הרופאים באופן כללי ולחיסונים במיוחד.

כתב יד הרש"ב

ד"ה פתח אליהו: מהעתקות בכתיבת יד – להתרחבות חסרת תקדים

מתי החלו דרושי החסידות של אדמו"ר הזקן להיות מודפסים? מי ערך את כתביו לדפוס ומה השינוים שהתחוללו בין החלקים והמהדורות השונים? מה קרה כאשר באו להדפיס את יצירתו של אדמו"ר מהר"ש על התורה אור, ומה הייתה האפיזודה המעניינת עם החיבור של אדמו"ר הרש"ב על מאמר אדמו"ר הזקן לד"ה פתח אליהו?

תורה וטכנולוגיה

הלכה ומשפט

התוועדות לסליחות עם המשפיע החסיד רבי זלמן גופין שליט"א

השולחן הזה, שכבר ראיתי אותו כל כך הרבה פעמים, השולחן הישן, הדהוי והמרוט הזה – שעכשיו פזורים עליו ספרים מאמרים וליקוטי שיחות בלים מרוב שימוש, שפתוח עליו ספר 'תורת מנחם התוועדויות' שיחת ח"י אלול (המועד שבו התקיימה התוועדות-שיחה זו); וחשבתי: איזה שולחן מפואר זה! כל שולחן היקר בתבל לא ידמה

המהדורה החדשה (והערוכה) של היצירה המופתית "חיים גראביצר" – מה ולמה?

"אין עוד מלבדו" של חיים גראביצר מדבר גם אל לבם של המתנגדים התורניים מישיבת וולוזין, אלא שזה מתנגן אצלם באופן אחר בנעימה אחרת, בתהודה שונה. חיים גראביצר הוא כבשן האש החסידי-חב"די והנגון המפורסם שלו ל"אין עוד מלבדו הוא דליקה גדולה המרתיחה את הנפש והגוף גם יחד...".

האם המערכת הרפואית נאמנה על פוסקי ההלכה? וכיצד התייחסו הפוסקים לחיסונים – מאבעבועות השחורות ועד החיסון לקורונה * תחקיר מקיף

כולנו נחשפים, כולל גם מתוך הקהילות שלנו, ל"מתנגדי חיסונים" למיניהם ולגווניהם. אלו הם אנשים שנוטים להאחז בתיאוריות קונספירטיביות, להאחז ולנפנף ב"מידע" שהוא שיקרי, מסולף ובלתי אמין, להשתמש בהיקשים לוגיים מופרכים – ולהלך אימים. * בתחקיר זה אני צולל לבחון את יחס התורני לאמינות הרופאים באופן כללי ולחיסונים במיוחד.

רציונליזם, אנטי-שכלתנות ואמונה במחשבתו של האדמו"ר הזקן * שיחה עם הרב ד"ר יוסף שטמלר

אם מדגישים כל כך את סופיותו, מוגבלתו וחולשתו של השכל – כמו שאדמו"ר הזקן מדגיש – אז לשם מה כל המאמץ האינטלקטואלי הכביר אדמו"ר הזקן ששמו חסידות חב"ד?

ד"ה פתח אליהו: מהעתקות בכתיבת יד – להתרחבות חסרת תקדים

מתי החלו דרושי החסידות של אדמו"ר הזקן להיות מודפסים? מי ערך את כתביו לדפוס ומה השינוים שהתחוללו בין החלקים והמהדורות השונים? מה קרה כאשר באו להדפיס את יצירתו של אדמו"ר מהר"ש על התורה אור, ומה הייתה האפיזודה המעניינת עם החיבור של אדמו"ר הרש"ב על מאמר אדמו"ר הזקן לד"ה פתח אליהו?

המורכבות החב"דית: הכרה בנס קום המדינה, הסתייגות מהמשיחיות הציונית

החסידים לרגע לא חשבו שהמדינה היא גאולה. הם ידעו היטב כי מי ששולט בה אינו נאמן כלל למסורת, וכי בחלקם הם אפילו מנגדים מובהקים למסורת ישראל סבא. הם ידעו כי עדיין אתגרים רבים נכונו לה בגשם וברוח. אבל עדיין – להתעלם מהנס הזה, מהמתנה שה' נתן לעמו, אחרי האסונות הכבדים

"האמונה נכנסת ממש לתוך המעבדה שלי" – שיחה עם המתמטיקאי והפיזיקאי פרופ' יעקב פרידמן

אני התקבלתי לכתוב את הדוקטורט שלי בכל מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה. כאשר הצגתי בפני הרבי את האופציות השונות, תוך פירוט המוסדות, ושאלתי להיכן עליי להשים פעמיי – הורה הרבי, באופן מפתיע למדיי, לעשות את הדוקטורט באוניברסיטת תל אביב. באותן שנים אוניברסיטת תל אביב הייתה מעוז שמאל חילוני, כמעט אנטי־דתי. לא

עד כמה חשובה המשמעות המילולית של הפסוק כאשר היא עומדת בסתירה לקביעה מדעית? דיון במורה נבוכים חלק ב פרק כה

  בפוסט הקודם שלי: 14 מיליארד, 6,000, וסימוכין מעניינים שמצאתי בשבת לאינטואיציה מדעית מסקרנת של הרבי מליובאוויטש, ציטטתי את הרמב"ם כמי שסבור שלשונות הכתובים כאשר הן עומדות בניגוד לידע מדעי מוחלט שיש לנו – יכולות להידרש ולהתפרש אחרת. כך, לפי הרמב"ם, אין שום בעיה שיוצאו המילים ממשמעותן הפשוטה לצורך דרשה

14 מיליארד, 6,000, וסימוכין מעניינים שמצאתי בשבת לאינטואיציה מדעית מסקרנת של הרבי מליובאוויטש

לפני כחמישים וחמש שנה הציע הרבי מליובאוויטש, במסגרת תגובה תאולוגית לשאלה שהובאה בפניו, הצעה מסוימת בדרך אפשר, הצעה המבוססת על אינטואיציה מדעית (על יחסו של הרבי מליובאוויטש למדע וטכנולוגיה עמדתי בהרחבה במאמר נפרד באתר זה – כאן). הצעה זו, כך אפשר לומר בעדינות, זכתה לדחייה וליחס ביקורתי בקרב אנשי מדע. אולם

האמנם איסור "חלב נכרי" רלוונטי לגבי חלב שמיוצר בתעשיית החלב המודרנית?

בביקורי האחרון בחנות הספרים של "אור החיים" במאה שערים, צד את עיני ספר חדש שיצא לאחרונה המוקדש כולו לסוגיה אחת, עליה כתבתי מחקר לפני כמה שנים. היות שבדרך מוזרה כלשהי חג השבועות הפך ל"חג החלב" – זאת יכולה להיות הזדמנות טובה גם להעלות את עיקרי מחקרי וגם לסקור את הספר.

הרב של הרבנים – הגאון הגדול רבי מאיר אהרון זצ"ל מדבר על הכול בשיחת עומק נדירה​

סיפורו של הגר"מ אהרון זצ"ל מעיד על כך שניתן להגיע לגדולות בתורה וביראה, גם אם תנאי הפתיחה לא בהכרח נוחים במיוחד. שיחה אישית נדירה ומקיפה. על הכול.

שיחה נדירה עם הרב שמחה רבינוביץ, המחבר של הסדרה "פסקי תשובות"

סדרת הספרים "פסקי תשובות" על שולחן ערוך אורח חיים, הפכה לאחד החיבורים ההלכתיים בני דורנו הנפוצים, הפופולאריים והנלמדים ביותר – ובמיוחד וחשוב מכל, כפי שאני באופן אישי שמתי לב לכך מזה זמן, זוהי סדרה שלא משה מידיהם של "אנשי המקצוע" בתחום, של מורי־ההלכה, המו"צים, בקהילות ישראל. שיחה עם המחבר הרב שמחה

לדרכו ההלכתית של הרב משה לנדא זצ"ל

לדרכו ההלכתית של הרב משה לנדא זצ"ל ניסיון ראשון להתחקות אחרי דרכו ההלכתית של הרב משה לנדא זצ"ל, מגדולי הרבנים של הדור האחרון מנחם ברונפמן כל תחום אליו נכנס הגאון הגדול החסיד רבי משה יהודא ליב לנדא זצ"ל, הוא כבש את המקום הראשון. אותו שילוב של יושרה שאין בה רבב,

סוגיות במשפט עברי: פידיון שבוים – המצוה, התחולה, הסייגים והחריגים

משפט עברי סוגיית פידיון שבויים מבוסס על הרצאתו של הרב פרופ' רון קליינמן להלן נדון בסוגיית פדיון שבויים. נקודת הדיון היא בחינת האופן בו מתמודדת ההלכה כאשר שני ערכים מתנגשים – הערך של הפדייה מזה, והשלכות קשות אפשריות כתוצאה מהפדייה מזה. שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל חשיבות

מתי יש להדליק נרות חנוכה כאשר יודעים שבזמן ההדלקה כל המשפחה לא תהיה בבית?

במקרה שבו מצד העניינים הטכניים מוכרח[1] שהמשפחה הקרובה לשמחה משפחתית דוגמת חתונה ישהו מחוץ לביתם בשעת השקיעה, נשאלת השאלה הבאה: כיצד ינהגו לעניין הדלקת נרות חנוכה: מתי ידליקו – לפני השקיעה, או מאוחר בלילה כשישובו לביתם? שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל תשובה: התשובה לשאלה זו נשענת על

האם המערכת הרפואית נאמנה על פוסקי ההלכה? וכיצד התייחסו הפוסקים לחיסונים – מאבעבועות השחורות ועד החיסון לקורונה * תחקיר מקיף

כולנו נחשפים, כולל גם מתוך הקהילות שלנו, ל"מתנגדי חיסונים" למיניהם ולגווניהם. אלו הם אנשים שנוטים להאחז בתיאוריות קונספירטיביות, להאחז ולנפנף ב"מידע" שהוא שיקרי, מסולף ובלתי אמין, להשתמש בהיקשים לוגיים מופרכים – ולהלך אימים. * בתחקיר זה אני צולל לבחון את יחס התורני לאמינות הרופאים באופן כללי ולחיסונים במיוחד.

רציונליזם, אנטי-שכלתנות ואמונה במחשבתו של האדמו"ר הזקן * שיחה עם הרב ד"ר יוסף שטמלר

אם מדגישים כל כך את סופיותו, מוגבלתו וחולשתו של השכל – כמו שאדמו"ר הזקן מדגיש – אז לשם מה כל המאמץ האינטלקטואלי הכביר אדמו"ר הזקן ששמו חסידות חב"ד?

ד"ה פתח אליהו: מהעתקות בכתיבת יד – להתרחבות חסרת תקדים

מתי החלו דרושי החסידות של אדמו"ר הזקן להיות מודפסים? מי ערך את כתביו לדפוס ומה השינוים שהתחוללו בין החלקים והמהדורות השונים? מה קרה כאשר באו להדפיס את יצירתו של אדמו"ר מהר"ש על התורה אור, ומה הייתה האפיזודה המעניינת עם החיבור של אדמו"ר הרש"ב על מאמר אדמו"ר הזקן לד"ה פתח אליהו?

הרבי הרש"ב הוא מחולל הרנסנס של חסידות חב"ד – שיחת עומק מיוחדת עם אחד המעמיקים והבקיאים שבתלמידי החכמים ההחב"דיים – רבי נחום גרינוואלד מליקווד

על דמותו הענקית והגאונית של אדמו"ר הרש"ב ועל המהפכה שחולל, שעיצבה את דמותה של חב"ד כחיל חלוץ להתמודדות עם המודרניות * שיחה עם רבי נחום גרינווואלד, עילוי חב"די נחבא אל הכלים, שעוד בצעירותו התפרסם בקרב יודעי ח"ן על שום השילוב המיוחד בין בקיאות בלתי רגילה הן בנגלה הן בקבלה והן

היכל בתוך היכל – היכל הבעש"ט כרך מ * סקירה

הכרך הארבעים של היכל הבעל־שם־טוב, ובו היכל בתוך היכל: היכל שלום – רואה אור. כ־600 עמודים מלאים וגדושים בעומקי החסידות, בנפלאות מדברי ימיה וקורותיה – ובהתמקדות מיוחדת בדמותו, בתורתו ובמפעליו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע * סקירה

אידיאל הידע הפתוח, והנגיש

מסע במשעולי כתיבותיו התורניות של הרב שטיינזלץ, מנגיש הקאנון היהודי לציבור הקוראים הביקורתי־המודרני

שיחה עם אנשי התקשורת יוסי אליטוב ויאיר שרקי על הבעש"ט, בעקבות ספרם, המפרש ומנגיש את תורותיו בשפה מודרנית

העיתונאים יוסי אליטוב ויאיר שרקי חיברו ספר המלכד ומפרש מבחר תורות של הבעש"ט. נפגשתי איתם לשיחה על דמותו של הבעש"ט, מתוך הפרספקטיבה של מי שצללו למאות מתורותיו, בחרו מהן מכלול נבחר של מה שהם מכנים "אבני דרך לחיים".

מפאפא לחב"ד – שיחה עם הגאון רבי ברוך אוברלנדר, רב אב"ד בד"צ קהילות החרדים בהונגריה

הרב ברוך אוברלנדר הוא תלמיד חכם עצום, חוקר הלכתי פורה ביותר, והשליח הראשי של חב"ד בהונגריה. בין מדפי ספריית הענק העשירה והמהפנטת ראיינתי אותו בזמנו עבור מגזין כפר חב"ד * שיחה מיוחדת במינה: על אהבת תורה, על הלכה, על הפעילות להפצת התורה ועוד ועוד

לצפייה בכל התכנים לפי סדר העלאתם