המקרה:
- זוג ולו 3 ילדים החליט לסיים את קשר הנישואין ביניהם.
בני הזוג – בעזרת עורך דין – כתבו מסמך שכונה על ידם חוזה, שבו סוכמו עיקרי הסידורים ביניהם עד למועד קבלת גט על הסיכומים החשים שיהיו כרוכים בו.
- בסעיף 11 למסמך נקבע כי "החוזה יהיה חסר תוקף משפטי ויהווה קנינו בלבד של הבעל ביום מתן הגט”.
כמו כן, הצדדים מתחייבים בו כי לא ישתמשו במסמך זה לשום מטרה, לרבות הצגתו בבית המשפט (כלומר הצדדים מקובעים כי לא יהיה אפשר להציג את המסמך הזה בבית המשפט). החוזה הופקד בידיו של העו"ד בנאמנות.
- בינתיים היחסים בין הצדדים הפכו מסובכים יותר, ולטענת הגבר, האישה נקטה בסחבת מכוונת באשר לקבלת הגט. ומשכך, החליט הגבר בשלב מסוים כי יחדל לשלם את המזונות עליהם התחייב בחוזה. בסוף הגט ניתן, והגבר החל לשלם את המזונות שנקבע בסיכום הגט החלט ממועד נתינת הגט.
- האישה החליטה לתבוע את הגבר בבית המשפט כדי קבל את המזונות שעליהם התחייב הגבר לתת עד מועד קבלת הגט, וביקשה מבית המשפט כי יורה לעו"ד להציג את החוזה בפני בית המשפט, כדי שזה ישמש הוכחה בדבר מחויבותו של הגבר לשלם את המזונות הנ"ל שהתחייב עליהן.
- בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת האישה.
- מכאן הערעור של הגבר.
לדבריו, סעיף 11 לחוזה קובע בפירוש כי לא ניתן להציג את המסמך בפני בית המשפט, ומכאן שבית המשפט קמא (הראשון, בית המשפט המחוזי) בצוותו לחשוף את החוזה טעה, משום שהוא התעלם בכך מן ההסכם המפורש שבין הצדדים.
פסיקת בית המשפט
בית המשפט קובע כי שתי השאלות המרכזיות העומדות לדיון הן:
- האם החוזה שנערך בין הגבר לאישה הוא חוזה משפטי או הסכם ג'נטלמני?
- אם החוזה הוא בעל תוקף משפטי, עדיין עומדת השאלה האם מותר לחשוף אותו ולהשתמש בו כבסיס לתביעה?
הכרעתו של בית המשפט בשתי שאלות אלו היא כדלהלן:
א
לגבי השאלה הראשונה אם החוזה שנערך בין האישה לגבר הוא חוזה בעל תוקף משפטי או לא? ובמילים אחרות, האם יכול בית המשפט להתערב ולאכוף את קיומו של חוזה?
– קובע בית המשפט כי:
- הקביעה אם הסכמה בין צדדים היא חוזה משפטי או ג'נטלמני נקבעת לא רק לפי כותרת החוזה או לפי ניסוחים מסוימים הטבועים בתוכו. מה שקובע לא פחות ואף יותר היא כוונת הצדדים כפי שזו עלה מכל ההקשרים והנסיבות ששייכים לעניין. נקבע כי כוונת הצדדים גוברת על ניסוחים בחוזה שסותרים כוונה זו.
- בית המשפט קובע כי החוזה שנערך בין בני הזוג הוא חוזה בעל תוקף, וזאת בשל ארבע סיבות:
- אי אפשר לומר שסעיף 11 לחוזה בא לומר בעצם שהחוזה הוא סיכום דברים בעלמא ולא חוזה משפטי. כי אם נאמר כך הרי נמצא, שכל יתר ההתחייבויות שנטל כל אחד מן הצדדים על עצמו במסגרת החוזה לא היה להן שום משמעות, וזה לא סביר, כי מכך יוצא שיש כאן כוונה שאינה מתיישבת עם החובה לנהוג בעת כריתת חוזה בתום לב.
- חוזה הגירושין שנערך אחר כך בין הצדדים מציין את החוזה הטרום-גירושין בשם "חוזה". מכאן שהצדדים ראו בו חוזה בעל תוקף משפטי.
- חוזה המזונות נערך ע"י עו"ד בדקדקנות וזהירות משפטית, וזה מעיד על גמירות-דעת של חוזה בעל תוקף משפטי.
- כאשר יש אפשרות לפרש סעיף "פירוש דחוק" אך כזה שמיישב את הסתירה הפנימית בתוך החוזה והמקיימת את החוזה, יש להעדיף אותו, ולכן יש לפרש את סעיף 11 לחוזה כך שיאפשר את הצגתו בפני בית המשפט.
- "המדיניות השיפוטית הראויה" כדי לפרש את סעיף 11 בחוזה היא, שיש לדאוג לתשלום מזונות אישה וילדים. כלומר, יש לפרש את סעיף 11 בחוזה באופן שדואג לתשלום מזונות האישה והילדים ולהעדיף פירוש זה על פני פירוש אחר, גם אם הפירוש האחר טוב יותר.
הכרעה בשאלה א: מדובר בחוזה משפטי תקף ולא בהסכם ג'נטלמני בין בני הזוג.
ב.
שאלת הצגת החוזה בפני בית המשפט
בית המשפט מעלה 3 נימוקים לאיפשור הצגת החוזה בפני המפשט חרף האמור בסעיף 11 לחוזה.
- נוכח הסתירה הפנימית בחוזה אפשר לפרש את סעיף 11 בפירוש מצמצם, כך שהצגת החוזה בבית המשפט לצורך קיומו שלו אפשרי,
ורק הצגתו לצורך עניינים אחרים (למשל – בנוגע לסיכומים אודות התקופה שאחרי מתן הגט) אינו אפשרי.
- לפי סעיף 30 לחוק החוזים (הכללי), חוזה הסותר את תקנת הציבור בטל. תקנת הציבור דורשת שהדרך אל בית המשפט תהיה פתוחה, ומכאן שסעיף 11 לחוזה בטל.
- טובת הציבור.
לפי סעיף 3(4) לחוק החוזים – תרופות, בית המשפט מוסמך לשקול אם האכיפה היא "בלתי צודקת בנסיבות העניין". *בעניין זה [של הקביעה כי אכיפת החוזה תהיה בלתי צודקת], אין בית המשפט כפוף לרצונם של הצדדים, ויכול לעמוד גם בניגוד להסכמה מפורשת של הצדדים.*
יתירה מזאת. אפילו אם אכיפת חוזה תהיה צודקת מבחינת *האינטרסים* של שני הצדדים, עדיין יכול בית המשפט להימנע מן האכיפה אם היא לדעתו בלתי צודקת מבחינת האינטרס הציבורי (טובת הציבור), ובכלל זה – אם היא סותרת עקרון יסוד של שיטת המשפט.
לפיכך, מצוות הצדק הציבורי היא, כי הוראה חוזית החוסמת את הדרך אל בית המשפט – סותרת את תקנת הציבור ולפיכך היא בטלה.
הכרעה: צדק בית משפט קמא (המחוזי) כשהורה לחשוף את החוזה, חרף האמור בסעיף 11 לחוזה.