הרצאה רביעית: תום לב, תרופות וסעדים מכוח סעיף 12 ואיך ניגשים לפתור את העבודה

קצת על חובת תום הלב

בסעיף 12 בא המחוקק ואומר: במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. מהי המשמעות של המונח "תום לב"?

להלן נבקש לירד לרבדים השונים של המושג, וזאת באמצעות דוגמאות:

דוגמה 1: רעש ופיח

אדם גם בדירה מסוימת ונמאס לו מהתנאים שהסביבה מזמנת לו - (רעש, פיח). הוא מבקש למכור את הדירה בשל תנאים אלו. המוכר מציעה מציגה לניצע כ"דירה מצוינת" – זוהי הפרת חובת תום הלב במשא ומתן.

דוגמה 2: "משחק חם-קר"

יש מציעים שמשחקים את "משחק החם-קר", (כשהניצע שואל: האם מי מהשכנים נוהג לתוף על תופים – עונה המציע בלהט: לא, מה פתאום אבל הוא לא מספר שהשכנה מלמטה מטריפה את הדעת בחצצרה ללא הרף בחצוצרה... – הלוא הניצע לא שאל אותו על חצוצרה...).

אלו הן 2 דוגמאות שבהן כבר בשלב הראשוני למו"מ קיימת חובת גילוי, שהעדרה משמעה הפרת חובת תום הלב.

דוגמה 3: המיץ של הזבל

אך הנה דוגמה 3, גבי מקרה גבולי יותר: המיץ של הזבל

יום אחד חוזר בן ומספר לרעייתו מיכל  כי החליט סופית להעתיק את המגורים למקום אחר; ואללה, עונה לו מיכל, זו ההחלטה שהתגבשה בתוכי אף אני. ואם תשאל למה, אענה לך מיד: הבן של השכנה, בין השעות 4-6, כשאתה עוד בעבודה, מטריף את המוח עם לימודי התופים שלו. כל בקשה מהשכנים שיחדלו מנוהג זה נפל על אוזניים ערלות, וברמה החוקית הצדק עמה. אך מה קרה לך שהביא אותך להחלטה דרמטית כזו? נענה בן ואומר: המיץ של הזבל של השכנה מסריח את האזור... כאילו במתכוון היא מחוררת את שקיות הזבל שהיא מורידה כל יום, וכל דיבור שלי עמה – כאילו שקע בתהום הנשייה.

האם במקרה כזה יש חובת תום לב?

אלו בדיוק השאלות שנשאלות בבתי המשפט, תחומים אפורים שניתן לפרשם לכאן ולכאן, ובפסיקותיהם מלמדת אותנו הפסיקה מהו תום לבד, באמצעות מה שהפסיקה מראה לנו על התנהגויות כחסרות תום לב.

המבחן של בית המשפט במקרים כאלה הוא מבחן אובייקטיבי (האדם הסביר) בנסיבות סובייקטיביות – מה האדם הסיבר היה עושה בנסיבות הספציפיות.

 

הסעדים, התרופות - מכוח סעיף 12 (אודות משא ומתן בטרם נכרת החוזה)

הפרת חובת תום הלב היא בסיס לתביעת סעדים (תרופות) של הצד שנפגע מחוסר תום הלב.

בפס"ד קוט נ' ארגון הדיירים נקבע סעד פיצויי ההסתמכות (פיצויים שליליים)– הנפגע זכאי לתבוע קבלת פיצויים שכרוכים בהוצאות שהוציא ופעולות שביצע בעקבות הסתמכותו על מצג המשא ומתן. בקצרה, עניינם של פיצויים אלו הוא להחזיר את המצב לקדמותו (הפוגע בחוסר תום הלב שלו, צריך להביא את הצד הנפגע כביכול לנקודה שטרם המשא ומתן.

אכן בפס"ד קוט נגד ארגון הדיירים קבעה ש"עדיין זה לא סוף דבר" בעניין התרופות שמכוח סעיף 12.

ובפס"ד שכון עובדים נגד זפניק – באמרת אגב ניטע הרמז העבה: "אגב רשימת הסעדים מכוח סעיף 12 היא לא רשימה סגורה".

ובאמת בפס"ד קל בניין נגד ארם רעננה, נקבע שהנפגע זכאי לתבוע פיצויים חיוביים שמטרתם להביא את הנפגע למקום בו היה עתיד להימצא אילו היה החוזה מתקיים. כלומר, פיצוי על אובדן הרווחים מכוח חוזה.

זאת בהתמלא שני תנאים מצטברים:1. חוסר תום לב קיצוני, 2. וחוסר תום הלב הקיצוני הוא שמנע את הכריתה.

במצב זה קמה לביהמ"ש הזכות להוציא את אלמנט חוסר תום הלב מתהליך המשא ומתן, וממילא לראות כאילו מתקיים כאן החוזה, שהרי הדבר היחיד שמנע את קיומו היה חוסר תום הלב שעתה הוסר.

איך ניגשים לפתור "ארועון"?

שלב 1: בחינת התנהגות הצדדים

  • צריך להיכנס "לנעלי שני הצדדים"
  • צד א' אומר את דעתו (יש כאן חוזה, נמנע בשל חוסר תום לב)
  • צעד ב' מתגונן (לא הבשיל לכלל ג"ד ומסוימות, ולא היה חוסר תום לב)

שלב 2: דיון בטענות הצדדים לעניין התרופות תוך שהצדדים טוענים לחילופין

  • התובע: יש כאן חוסר תום לב קיצוני וזה הדבר היחיד שמנע את הכריתה מגיע לי חיוביים, וגם שליליים
  • הנתבע: לא רק שלא מגיע לך, לי מגיע!

איך לכתוב את חוו"ד שנתבקשנו לכתוב בארועון?

  1. קריאת הארועון כמה פעמים.
  2. כל פעם בעת הקריאה הזאת, לציין טענות אפשריות בכל פרט (שום פרט אינו לחינם)
  3. קריאת החומר הביבליוגרפי
  4. תוך קריאת הפסיקה – כשעולה הדימיון לפרטים שנזכרו בארועון – יש לציין לעצמנו בכתב איזה פרט בפס"ד מזכיר פרט מהארועון.
  5. מפגשים – ללמוד בחברותות את הטיעונים לכאן ולכאן.
  6. כל אחד כותב במילותיו שלו את הפתרון

כללים:

  • "דוד יטען", "מנגד יוסי יטען"; אפשר גם להציג עמדה סדורה של דוד וכנגדה עמדה סדורה של יוסי.
  • לתמוך טענות בפסקי דין. (בהערות שוליים תבוא הביבליוגרפיה)
  • לא מצטטים – אלא מתמצתים
  • ניתן לשלוף מובאות ואסמכתאות גם מן דעת מיעוט
  • פס"ד יכול לסייע ל2 הצדדים.