מה משותף ומה מבדיל בין פרשת המרגלים לפרשת קורח?

שני חטאים מרכזיים שארעו עִם עם-ישראל במדבר: החטא הראשון, שסחף את מרבית בני ישראל, גרם לעיכוב הכניסה לארץ ישראל בארבעים שנות נדודים במדבר. החטא השני, בו אמנם השתתפו חלק לא גדול מהעם, אך היה ביכולתו לגרום לערעור מוסד העברת המסורת. להלן אבקש לעסוק במשותף ובנבדל בין שני חטאים אלו, כפי שהדברים עולים מן פרשנות המקרא.   חטא המרגלים: מנקודת מוצא חיובית לדיבת הארץ רעה בשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים[1], בני ישראל ביקשו ממשה לשלוח מרגלים לארץ ישראל לדעת מה מצבה ומצב אנשיה הדרים עליה. משה הסכים לכך וביקש מהקב"ה רשות לשלוח מרגלים. ענה לו הקב"ה: "שלח לך אנשים ויתורו- – – >

כיצד המהות, הופכת להיות גם המעטפת, אטרקציה המושכת? * סקירה על סידרת "התורה שלי"

ביום שישי לפני כשבועיים הלכתי עם שתי בנותיי (בכיתה ג' ובכיתה א') בכדי לשאול מאחד מידידיי את שני הכרכים שיצאו עד כה בסידרת "התורה שלי": בראשית ושמות – הכרך החדש שיצא לאור על ידי האגף לפרוייקטים מיוחדים בצעיר חב"ד ובהפקת המרכז לעזרי שליחות לכבוד תהלוכת ל"ג בעומר שנה זו. משרק הגיעו הספרים לידיי, הבנות נטלו אותם ולא הניחו אותם מידיהם שעות ארוכות. בתי הקטנה שבדיוק החלה ללמוד בבית הספר את פרשת לך-לך התבוננה בציורים המרהיבים, וניסתה לנחש מה היא כבר למדה ומה לא, והילדים ביניהם דיברו שוב ושוב על הציורים ועל הסיפורים. בצאת השבת יצאתי לפגישה, כששבתי הבחנתי בשולחן האוכל- – – >

על שני התיאורים של בריאת האדם בפרשת בראשית, והאם האשה זוכה בהם ליחס שונה מזה של הגבר?

סיפור בריאת האדם מופיע בספר בראשית פעמיים ובשתי צורות. למה? להלן אתחקה אחרי הפרשנות הניתנת לשניות זו – מן ההיבט הפשטני ומן ההיבט הדרשני כאחד- שעוסקת גם בשאלה האם האשה מקבלת יחס פחות מזה של הגבר במי משני תיאורי הבריאה הללו. 1. שני תיאורים לבריאת האדם פעמיים מופיע בתורה סיפור מעשה בריאת האדם ובכל פעם באופן שונה. הנה הדברים כפי שהם מופיעים בתורה: תיאור א': "ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרֹמש על הארץ. ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם. ויברך אתם אלהים ויאמר- – – >

קול גדול ולא יסף – מתן תורה כתהליך מתהווה ומתמשך

יציאת מצרים היא התרחשות מרכזית ביותר בהוויתו של עם ישראל, בשל היותה השחרור הלאומי של עמנו מתוך גלותו בסביבה רודנית ומשעבדת שביקשה וניסתה להשמיד את אבותינו. היציאה ממצרים הייתה שלב הכרחי בהתהוותו של העם היהודי, אין בכך כל ספק. אלמלא הוא – אנה אנו באים? היינו נותרים משועבדים לפרעה במצרים, כדברי ה"הגדה של פסח". אולם היה זה אמנם צעד הכרחי אבל לא העיקרי. "העיקר והסיבה", כפי שכותב בעל ספר-החינוך (מצוה שו), "ש[בגינם] נגאלו ויצאו ממצרים [הם:] כדי שיקבלו התורה בסיני ויקיימוה… שהיא העיקר הגדול שבשביל זה הם נגאלים, והיא תכלית הטובה שלהם, ועניין גדול הוא להם יותר מן החרות מעבדות".- – – >

לראות קולות ולשמוע לפידים? על שני סוגי חוויה של מתן תורה

האם במתן תורה עם ישראל "ראה" קולות ו"שמע" את שלהבת הלפידים? מהי המשמעות של מתן תורה? והאם יש יותר מדרך אחת לחוות את מתן תורה? בעקבות שתי מחלוקות מעניינות בין רבי ישמעאל הכוהן, ורבי עקיבא בעל התשובה, בנוגע למתן תורה   בפסוק הראשון בפרשת עשרת-הדברות, המשמש להם כפתיח, נאמר: "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמור". במקרא, המילה "לאמור" משמשת במשמעות של "למסור" (- לומר את הדברים). ואם כך, פירושו המילולי הפשוט והבסיסי של הפסוק הוא: "ה' דיבר את כל הדברים הבאים להלן על מנת ש[השומע/ים] ימסרו אותם הלאה". ודבר רגיל הוא במקרא, פעמים רבות: 'וידבר ה' אל משה לאמור'- – – >

הדרמה בין עשו ליעקב – לפי קריאתו של האדמו"ר הזקן

על קריאתו של רבי שניאור זלמן מליאדי למפגש שבין יעקב לעשו אחרי שנות איבה ונתק רבות, להכנות ולמסע לקראתו; וזאת על פי דבריו המובאים בספרו "תורה-אור":