המאבק ההירואי של הרבי הריי"צ בבולשביזם
שירטוט תמציתי של האתגרים בפניהם עמדה היהדות הנאמנה ברוסיה ושל פועלו ותודעתו של אדמו"ר הריי"צ מלליובאוויטש - נוכח מכת הפלדה שניתכה על ראש היהדות הרוסית
שירטוט תמציתי של האתגרים בפניהם עמדה היהדות הנאמנה ברוסיה ושל פועלו ותודעתו של אדמו"ר הריי"צ מלליובאוויטש - נוכח מכת הפלדה שניתכה על ראש היהדות הרוסית
סיפורו של הגר"מ אהרון זצ"ל מעיד על כך שניתן להגיע לגדולות בתורה וביראה, גם אם תנאי הפתיחה לא בהכרח נוחים במיוחד. שיחה אישית נדירה ומקיפה. על הכול.
למעשה, פרשת ההלשנה, המעצר והמשפט – שבמידה רבה גם בה כרוכה פרשת התסלקותו – קשורים קשור הדוק להיבט הזה, מהצד הפיננסי שלו, בפועלו של אדמו"ר האמצעי – סיפור המאמץ לשיקום החצר של משפחת בית הרב והמשכיות חב"ד כתנועה ממוסדת ומיושבת. במאמר זה אבקש "לעשות סדר" בתמצית לסיפור המלא של מעצר ומשפט
השולחן הזה, שכבר ראיתי אותו כל כך הרבה פעמים, השולחן הישן, הדהוי והמרוט הזה – שעכשיו פזורים עליו ספרים מאמרים וליקוטי שיחות בלים מרוב שימוש, שפתוח עליו ספר 'תורת מנחם התוועדויות' שיחת ח"י אלול (המועד שבו התקיימה התוועדות-שיחה זו); וחשבתי: איזה שולחן מפואר זה! כל שולחן היקר בתבל לא ידמה
"אין עוד מלבדו" של חיים גראביצר מדבר גם אל לבם של המתנגדים התורניים מישיבת וולוזין, אלא שזה מתנגן אצלם באופן אחר בנעימה אחרת, בתהודה שונה. חיים גראביצר הוא כבשן האש החסידי-חב"די והנגון המפורסם שלו ל"אין עוד מלבדו הוא דליקה גדולה המרתיחה את הנפש והגוף גם יחד...".
איך משהו שנמצא בבעלות של אדם X הופך להיות סתם כך גם בבעלות של אדם Y, וזאת אחרי שהחוק מחריג במפורש נכסים אלה, וזאת בשעה שלא בוצעה שום פעולה קניינית שבדין לחלוקת הבעלות בנכס? * הרהורים בעקבות דגנ"ץ 8537/18
הקינות, ברובן, הם טקסטים קשים מאוד להבנה, המובאים ברצף, לרוב בפונט קטן, בזה אחר זה, ובמרבית המקרים לא ניתנה הדעת לא למבנה הקינות, לא להקשר שבה נכתבה כל קינה, ובוודאי לא לשאלות עומק רחבות ומקיפות יותר.ברשימה הבאה אבקש לצעוד יחד אתכם במסע יוצא דופן: מסע בעקבות הקינות. מתי התחילו לומר
החסידים לרגע לא חשבו שהמדינה היא גאולה. הם ידעו היטב כי מי ששולט בה אינו נאמן כלל למסורת, וכי בחלקם הם אפילו מנגדים מובהקים למסורת ישראל סבא. הם ידעו כי עדיין אתגרים רבים נכונו לה בגשם וברוח. אבל עדיין – להתעלם מהנס הזה, מהמתנה שה' נתן לעמו, אחרי האסונות הכבדים
זוהי מלאכה בלשית בניסיון לאתר כל פרט ופרט מחייו של הרבי בשנים הנקובות ולהציגן בפני המעיין, בשילוב תובנות, הנמקות והסברים במקומות שבהם המחברים השלימו פרטים או בחרו גרסה מתוך כמה גרסאות – כאשר הצגת האמת העובדתית כמות שהיא – היא הנר היחיד שעמד לנגד עיניהם.
אני התקבלתי לכתוב את הדוקטורט שלי בכל מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה. כאשר הצגתי בפני הרבי את האופציות השונות, תוך פירוט המוסדות, ושאלתי להיכן עליי להשים פעמיי – הורה הרבי, באופן מפתיע למדיי, לעשות את הדוקטורט באוניברסיטת תל אביב. באותן שנים אוניברסיטת תל אביב הייתה מעוז שמאל חילוני, כמעט אנטי־דתי. לא
כיצד כתבה שביקשה לספר באמפתיות את סיפורם של "הנוער הנושר" נכתב באופן שמבסס סטריאוטיפים, ולא מעורר דבר כמעט מלבד תחושת דחייה מהנערים הללו?
הרב חיים בנבישתי הוא אחד מפוסקי ההלכה הידועים. חיבורו "כנסת הגדולה" נחשב חיבור חשוב מאוד על השולחן ערוך מצוטט אלפי פעמים בספרי הפסיקה ההלכתית. מסתבר שלבעל "כנסת הגדולה" היה פלירט רציני עם השבתאות, ובמשך תשעה חודשים – עד התאסלמותו של שבתי צבי – היה שבתאי מוצהר. מה הביא אותו לכך
כולנו נחשפים, כולל גם מתוך הקהילות שלנו, ל"מתנגדי חיסונים" למיניהם ולגווניהם. אלו הם אנשים שנוטים להאחז בתיאוריות קונספירטיביות, להאחז ולנפנף ב"מידע" שהוא שיקרי, מסולף ובלתי אמין, להשתמש בהיקשים לוגיים מופרכים – ולהלך אימים. * בתחקיר זה אני צולל לבחון את יחס התורני לאמינות הרופאים באופן כללי ולחיסונים במיוחד.
אם מדגישים כל כך את סופיותו, מוגבלתו וחולשתו של השכל – כמו שאדמו"ר הזקן מדגיש – אז לשם מה כל המאמץ האינטלקטואלי הכביר אדמו"ר הזקן ששמו חסידות חב"ד?
מתי החלו דרושי החסידות של אדמו"ר הזקן להיות מודפסים? מי ערך את כתביו לדפוס ומה השינוים שהתחוללו בין החלקים והמהדורות השונים? מה קרה כאשר באו להדפיס את יצירתו של אדמו"ר מהר"ש על התורה אור, ומה הייתה האפיזודה המעניינת עם החיבור של אדמו"ר הרש"ב על מאמר אדמו"ר הזקן לד"ה פתח אליהו?
על דמותו הענקית והגאונית של אדמו"ר הרש"ב ועל המהפכה שחולל, שעיצבה את דמותה של חב"ד כחיל חלוץ להתמודדות עם המודרניות * שיחה עם רבי נחום גרינווואלד, עילוי חב"די נחבא אל הכלים, שעוד בצעירותו התפרסם בקרב יודעי ח"ן על שום השילוב המיוחד בין בקיאות בלתי רגילה הן בנגלה הן בקבלה והן
הכרך הארבעים של היכל הבעל־שם־טוב, ובו היכל בתוך היכל: היכל שלום – רואה אור. כ־600 עמודים מלאים וגדושים בעומקי החסידות, בנפלאות מדברי ימיה וקורותיה – ובהתמקדות מיוחדת בדמותו, בתורתו ובמפעליו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע * סקירה
מסע במשעולי כתיבותיו התורניות של הרב שטיינזלץ, מנגיש הקאנון היהודי לציבור הקוראים הביקורתי־המודרני
הוא היה אחד המאורות הגדולים של תורת הנסתר, ובמאמר זה אתחקה, בתמצית, אחר קורות חייו ומפעליו הכבירים, ולשרטט את דמותו של מנחילה הגדול של תורת האר"י, תורה שהאירה את היהדות באור פלאים זוהר.
העיתונאים יוסי אליטוב ויאיר שרקי חיברו ספר המלכד ומפרש מבחר תורות של הבעש"ט. נפגשתי איתם לשיחה על דמותו של הבעש"ט, מתוך הפרספקטיבה של מי שצללו למאות מתורותיו, בחרו מהן מכלול נבחר של מה שהם מכנים "אבני דרך לחיים".