המאבק ההירואי של הרבי הריי"צ בבולשביזם

שירטוט תמציתי של האתגרים בפניהם עמדה היהדות הנאמנה ברוסיה ושל פועלו ותודעתו של אדמו"ר הריי"צ מלליובאוויטש - נוכח מכת הפלדה שניתכה על ראש היהדות הרוסית

הרב של הרבנים – הגאון הגדול רבי מאיר אהרון זצ"ל מדבר על הכול בשיחת עומק נדירה​

סיפורו של הגר"מ אהרון זצ"ל מעיד על כך שניתן להגיע לגדולות בתורה וביראה, גם אם תנאי הפתיחה לא בהכרח נוחים במיוחד. שיחה אישית נדירה ומקיפה. על הכול.

הסיפור המלא של מאסר אדמו"ר האמצעי והרקע לו

למעשה, פרשת ההלשנה, המעצר והמשפט – שבמידה רבה גם בה כרוכה פרשת התסלקותו – קשורים קשור הדוק להיבט הזה, מהצד הפיננסי שלו, בפועלו של אדמו"ר האמצעי – סיפור המאמץ לשיקום החצר של משפחת בית הרב והמשכיות חב"ד כתנועה ממוסדת ומיושבת. במאמר זה אבקש "לעשות סדר" בתמצית לסיפור המלא של מעצר ומשפט אדמו"ר האמצעי, בשנתיים האחרונות לימי חייו בעלמא הדין.

התוועדות לסליחות עם המשפיע החסיד רבי זלמן גופין שליט"א

השולחן הזה, שכבר ראיתי אותו כל כך הרבה פעמים, השולחן הישן, הדהוי והמרוט הזה – שעכשיו פזורים עליו ספרים מאמרים וליקוטי שיחות בלים מרוב שימוש, שפתוח עליו ספר 'תורת מנחם התוועדויות' שיחת ח"י אלול (המועד שבו התקיימה התוועדות-שיחה זו); וחשבתי: איזה שולחן מפואר זה! כל שולחן היקר בתבל לא ידמה ולא ישווה לו. כמה הוא שמע, כמה הוא ספג, כמה הוא משמש נאמן. כמה רקדו עליו, כמה בכו עליו, כמה התעלו והתרוממו על ידו.

המהדורה החדשה (והערוכה) של היצירה המופתית "חיים גראביצר" – מה ולמה?

"אין עוד מלבדו" של חיים גראביצר מדבר גם אל לבם של המתנגדים התורניים מישיבת וולוזין, אלא שזה מתנגן אצלם באופן אחר בנעימה אחרת, בתהודה שונה. חיים גראביצר הוא כבשן האש החסידי-חב"די והנגון המפורסם שלו ל"אין עוד מלבדו הוא דליקה גדולה המרתיחה את הנפש והגוף גם יחד...".

הלכת השיתוף הספציפי בין בני זוג ופופוליזם משפטי, הרהורים בעקבות דגנ"ץ 8537/18

איך משהו שנמצא בבעלות של אדם X הופך להיות סתם כך גם בבעלות של אדם Y, וזאת אחרי שהחוק מחריג במפורש נכסים אלה, וזאת בשעה שלא בוצעה שום פעולה קניינית שבדין לחלוקת הבעלות בנכס? * הרהורים בעקבות דגנ"ץ 8537/18

הקינות לתשעה באב: איך הן נוצרו? כיצד הן בנויות? ומדוע שפתן כה קשה?

הקינות, ברובן, הם טקסטים קשים מאוד להבנה, המובאים ברצף, לרוב בפונט קטן, בזה אחר זה, ובמרבית המקרים לא ניתנה הדעת לא למבנה הקינות, לא להקשר שבה נכתבה כל קינה, ובוודאי לא לשאלות עומק רחבות ומקיפות יותר.ברשימה הבאה אבקש לצעוד יחד אתכם במסע יוצא דופן: מסע בעקבות הקינות. מתי התחילו לומר אותן? מי חיבר אותן? מה הן מספרות? כיצד הן בנויות? ומה התפקיד שלהן?

המורכבות החב"דית: הכרה בנס קום המדינה, הסתייגות מהמשיחיות הציונית

החסידים לרגע לא חשבו שהמדינה היא גאולה. הם ידעו היטב כי מי ששולט בה אינו נאמן כלל למסורת, וכי בחלקם הם אפילו מנגדים מובהקים למסורת ישראל סבא. הם ידעו כי עדיין אתגרים רבים נכונו לה בגשם וברוח. אבל עדיין – להתעלם מהנס הזה, מהמתנה שה' נתן לעמו, אחרי האסונות הכבדים שניתכו על ראשו, לזאת הם לא יכלו.

"האמונה נכנסת ממש לתוך המעבדה שלי" – שיחה עם המתמטיקאי והפיזיקאי פרופ' יעקב פרידמן

אני התקבלתי לכתוב את הדוקטורט שלי בכל מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה. כאשר הצגתי בפני הרבי את האופציות השונות, תוך פירוט המוסדות, ושאלתי להיכן עליי להשים פעמיי – הורה הרבי, באופן מפתיע למדיי, לעשות את הדוקטורט באוניברסיטת תל אביב. באותן שנים אוניברסיטת תל אביב הייתה מעוז שמאל חילוני, כמעט אנטי־דתי. לא יכולתי לעבור אז בפרוזדור מבלי לקבל הערה כלשהי על הדתיות שלי. אבל ברוך השם סיימתי שם את הדוקטורט ובהצלחה משמעותית.

כששבתאי צבי מינה את בעל "כנסת הגדולה" לרבה של איזמיר

הרב חיים בנבישתי הוא אחד מפוסקי ההלכה הידועים. חיבורו "כנסת הגדולה" נחשב חיבור חשוב מאוד על השולחן ערוך מצוטט אלפי פעמים בספרי הפסיקה ההלכתית. מסתבר שלבעל "כנסת הגדולה" היה פלירט רציני עם השבתאות, ובמשך תשעה חודשים – עד התאסלמותו של שבתי צבי – היה שבתאי מוצהר. מה הביא אותו לכך ומה אולי אפשר ללמוד מכך?

האם המערכת הרפואית נאמנה על פוסקי ההלכה? וכיצד התייחסו הפוסקים לחיסונים – מאבעבועות השחורות ועד החיסון לקורונה * תחקיר מקיף

כולנו נחשפים, כולל גם מתוך הקהילות שלנו, ל"מתנגדי חיסונים" למיניהם ולגווניהם. אלו הם אנשים שנוטים להאחז בתיאוריות קונספירטיביות, להאחז ולנפנף ב"מידע" שהוא שיקרי, מסולף ובלתי אמין, להשתמש בהיקשים לוגיים מופרכים – ולהלך אימים. * בתחקיר זה אני צולל לבחון את יחס התורני לאמינות הרופאים באופן כללי ולחיסונים במיוחד.

רציונליזם, אנטי-שכלתנות ואמונה במחשבתו של האדמו"ר הזקן * שיחה עם הרב ד"ר יוסף שטמלר

אם מדגישים כל כך את סופיותו, מוגבלתו וחולשתו של השכל – כמו שאדמו"ר הזקן מדגיש – אז לשם מה כל המאמץ האינטלקטואלי הכביר אדמו"ר הזקן ששמו חסידות חב"ד?

ד"ה פתח אליהו: מהעתקות בכתיבת יד – להתרחבות חסרת תקדים

מתי החלו דרושי החסידות של אדמו"ר הזקן להיות מודפסים? מי ערך את כתביו לדפוס ומה השינוים שהתחוללו בין החלקים והמהדורות השונים? מה קרה כאשר באו להדפיס את יצירתו של אדמו"ר מהר"ש על התורה אור, ומה הייתה האפיזודה המעניינת עם החיבור של אדמו"ר הרש"ב על מאמר אדמו"ר הזקן לד"ה פתח אליהו?

הרבי הרש"ב הוא מחולל הרנסנס של חסידות חב"ד – שיחת עומק מיוחדת עם אחד המעמיקים והבקיאים שבתלמידי החכמים ההחב"דיים – רבי נחום גרינוואלד מליקווד

על דמותו הענקית והגאונית של אדמו"ר הרש"ב ועל המהפכה שחולל, שעיצבה את דמותה של חב"ד כחיל חלוץ להתמודדות עם המודרניות * שיחה עם רבי נחום גרינווואלד, עילוי חב"די נחבא אל הכלים, שעוד בצעירותו התפרסם בקרב יודעי ח"ן על שום השילוב המיוחד בין בקיאות בלתי רגילה הן בנגלה הן בקבלה והן בחסידות, והן בידע היסטורי כללי של כל תולדות ההיסטוריה של עם ישראל.

היכל בתוך היכל – היכל הבעש"ט כרך מ * סקירה

הכרך הארבעים של היכל הבעל־שם־טוב, ובו היכל בתוך היכל: היכל שלום – רואה אור. כ־600 עמודים מלאים וגדושים בעומקי החסידות, בנפלאות מדברי ימיה וקורותיה – ובהתמקדות מיוחדת בדמותו, בתורתו ובמפעליו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע * סקירה

אידיאל הידע הפתוח, והנגיש

מסע במשעולי כתיבותיו התורניות של הרב שטיינזלץ, מנגיש הקאנון היהודי לציבור הקוראים הביקורתי־המודרני

רבי חיים ויטאל – מנחילה הגדול של תורת האר"י​

הוא היה אחד המאורות הגדולים של תורת הנסתר, ובמאמר זה אתחקה, בתמצית, אחר קורות חייו ומפעליו הכבירים, ולשרטט את דמותו של מנחילה הגדול של תורת האר"י, תורה שהאירה את היהדות באור פלאים זוהר.

שיחה עם אנשי התקשורת יוסי אליטוב ויאיר שרקי על הבעש"ט, בעקבות ספרם, המפרש ומנגיש את תורותיו בשפה מודרנית

העיתונאים יוסי אליטוב ויאיר שרקי חיברו ספר המלכד ומפרש מבחר תורות של הבעש"ט. נפגשתי איתם לשיחה על דמותו של הבעש"ט, מתוך הפרספקטיבה של מי שצללו למאות מתורותיו, בחרו מהן מכלול נבחר של מה שהם מכנים "אבני דרך לחיים".

מפאפא לחב"ד – שיחה עם הגאון רבי ברוך אוברלנדר, רב אב"ד בד"צ קהילות החרדים בהונגריה

הרב ברוך אוברלנדר הוא תלמיד חכם עצום, חוקר הלכתי פורה ביותר, והשליח הראשי של חב"ד בהונגריה. בין מדפי ספריית הענק העשירה והמהפנטת ראיינתי אותו בזמנו עבור מגזין כפר חב"ד * שיחה מיוחדת במינה: על אהבת תורה, על הלכה, על הפעילות להפצת התורה ועוד ועוד

ספר הזוהר בתורת חב"ד

החסידות מרבה לצטט מן הקבלה, להסביר מונחיה ולהסתייע בה בביסוס רעיונותיה. אולם האמת היא, שלרוב, ביאורים אלו אינם אלא אמצעי כדי לחדד ולהבהיר את המסר החסידי, והחסידות אינה רואה עצמה פירוש לקבלה. אבל יש חריגים. ובכך מטפלת הרשימה שלפניכם...

הפגישה המפתיעה של הרוגצ'ובי וביאליק – סקירה היסטורית • מאת יאיר בורוכוב

פגישתם של הרוגצ'ובער וביאליק ארכה כשעה בלבד, אך הדהדה במשך שנים * היא זכורה בשל הצהרתו של ביאליק: "אפשר לחצוב מהרוגצ'ובער שני איינשטיינים" * במסגרת המאמר, שחלקו מתפרסם בעיתון 'מקור ראשון' (וכאן הוא מוגש במילואו) מתבררים גם ידיעות "פייק ניוז" * וגם: כיצד הגיב הרוגצ'ובי על קטעי העיתונות שנשלחו אליו?

כמה דברים שלא ידעתם על דמותו הייחודית של אדמו"ר המהר"ש, הרבי הרביעי של חב"ד

אם מתבוננים במכלול, אדמו"ר המהר"ש שונה היה ונבדל משאר אדמו"רי חב"ד בכמה וכמה עניינים, ובנוסף, במידה רבה, דמותו עלומה ולוטה בערפל יחסית לאדמו"רים האחרים. * בעקבות גילוי מרתק ממש שנתפרסם לאחרונה, הנה כמה קווים קצרים לדמותו של הרבי הרביעי של חב"ד

ד"ר איליה לוריא, היסטוריון של יהדות רוסיה הצארית – בשיחה מיוחדת על אדמו"ר הרש"ב

שיחה עם ד"ר איליה לוריא, היסטוריון של יהדות רוסיה הצארית, על דמותו של הרבי הרש"ב, על פועלו ועל ייחודו כפי שהדברים משתקפים מנקודת מבטו המחקרית האקדמית

שיחה נדירה עם הרב שמחה רבינוביץ, המחבר של הסדרה "פסקי תשובות"

סדרת הספרים "פסקי תשובות" על שולחן ערוך אורח חיים, הפכה לאחד החיבורים ההלכתיים בני דורנו הנפוצים, הפופולאריים והנלמדים ביותר – ובמיוחד וחשוב מכל, כפי שאני באופן אישי שמתי לב לכך מזה זמן, זוהי סדרה שלא משה מידיהם של "אנשי המקצוע" בתחום, של מורי־ההלכה, המו"צים, בקהילות ישראל. שיחה עם המחבר הרב שמחה בן ציון רבינוביץ שליט"א.

שתיית "משקה" בחב"ד – נימוקים והסתייגויות

מאז ומקדם חסידים נוהגים לשבת בצוותא, לשתות מעט 'משקה' (משקה אלכוהולי...), ככלי להתרומם מעט טפח מעל הקרקע. מדוע בכלל נדרשים לשתיית 'משקה', מהם הגבולות שיש להציב ומה מידת תשומת הלב שנכון להעניק לסכנות?

ראיון עומק מיוחד עם רבי יואל כהן שליט"א על "ספר הערכים – ערך אחדות השם"

את הגאוניות, המקוריות וכוחות היצירה הכבירים ביותר שלו - המוכרים הרבה פחות לקהל הרחב - משקיע רבי יואל כהן ביצירה מופלאה - ספר הערכים. עמדה לי הזכות לראיין עבור מגזין "כפר חב"ד" את ר' יואל על היצירה. זו הפעם הראשונה ר' יואל מתראיין ומדבר על ספר הערכים - מה עניינו? מה החידוש שלו? מה המיוחד בו?

לדרכו ההלכתית של הרב משה לנדא זצ"ל

לדרכו ההלכתית של הרב משה לנדא זצ"ל ניסיון ראשון להתחקות אחרי דרכו ההלכתית של הרב משה לנדא זצ"ל, מגדולי הרבנים של הדור האחרון מנחם ברונפמן כל תחום אליו נכנס הגאון הגדול החסיד רבי משה יהודא ליב לנדא זצ"ל, הוא כבש את המקום הראשון. אותו שילוב של יושרה שאין בה רבב, של ידענות מופלגה ושליטה מלאה […]

על הכרך החדש, כרך ס"ד, בסדרת "תורת מנחם – התוועדויות"

תורת מנחם כרך ס"ד – סקירה נדמה לי שהפתיחה המדויקת ביותר לדברים הבאים, המבקשים ליתן מבט ממעוף וביעף על האצוּר בין דפי הכרך החדש, כרך ס"ד, בסדרת "תורת מנחם – התוועדויות", כרך המרכז את התוועדויותיו של הרבי בין שבת הגדול לי"ב תמוז, הרבעון השלישי של שנת תשל"א – מצויה בדברי הרבי עצמו, בספר זה, (עמ' […]

סוגיות במשפט עברי: פידיון שבוים – המצוה, התחולה, הסייגים והחריגים

משפט עברי סוגיית פידיון שבויים מבוסס על הרצאתו של הרב פרופ' רון קליינמן להלן נדון בסוגיית פדיון שבויים. נקודת הדיון היא בחינת האופן בו מתמודדת ההלכה כאשר שני ערכים מתנגשים – הערך של הפדייה מזה, והשלכות קשות אפשריות כתוצאה מהפדייה מזה. שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל חשיבות מצוות פדיון שבויים הגמרא במסכת […]

3 התקנות המרכזיות של רבינו גרשום – סקירה מעמיקה

כולם כמעט שמעו על "חרם דרבינו גרשום". אבל מה זה באמת? מנחם ברונפמן בשליש האחרון של המאה העשירית ובראשית המאה האחת עשרה חלה התפתחות מהירה בפריחתו של מרכז התורה במגנצא. פריחה זו התבטאה בפעילות הרב גונית שנעשתה – פעילות שלוותה ביצירה מקיפה בכתב – ובפרסומה של ישיבת מגנצא בתפוצות ישראל אשר באירופה. עלייה מהירה זו […]

התגלמות החסידות כפי שהיא צריכה להיות בעידן המודרני

התגלמות החסידות כפי שהיא צריכה להיות בעידן המודרני הרב ניר מנוסי ג' תמוז – מחר יום שבת – הוא יום פטירתו של הרבי מליובאוויטש, "הרבי" בה"א הידיעה של חב"ד, ולעניות דעתי, ורבים אחרים, המנהיג היהודי הגדול ביותר של הדורות האחרונים. כמו כל הצדיקים הגדולים ואולי יותר מהם, זהו גם היום שאורו החל להאיר ביתר שאת, דווקא […]

האם הרבי ניסח תשתית אידאולוגית לקראת הגשמה חרדית של עליית מעמד האישה?

הייעוד של האישה הוא לא לעמוד בצד ולא להיות צל של הבעל – אלא לממש את היכולות והעוצמות שלה, את הייעוד שלה. נכון, בתפיסת עולם של הרבי, לאישה יש תפקיד מרכזי בעיצוב הבית,בהשפעה על הבעל ובחינוך הילדים – אבל היא נדרשת להיות לא פחות משכילה בתורה מאשר היא משכילה בשאר חוכמות, לא פחות הישגית בעניינים […]

למה נקבע שיהודי הוא דווקא מי שאמו יהודייה, ומה הקשר לעקרון משפטי ב"משפט המנהלי"?

לפני זמן מה הזדמן לי לשאת דברים בפני סטונדטים עולים־חדשים, רובם נעדרי השכלה יסודית ביהדות ורחוקים מעולם מחשבתה. בתום דבריי, הזמנתי את הקהל לסשן של שאלות־ותשובות בענייני יהדות. אחת השאלות שזכורה לי במיוחד הייתה שאלה ששאלה אותי בחורה שאמהּ אינה יהודיה אך אביה כן, ובכאב גדול שאלה: מדוע? מה מנע מלקבוע שכל מי שנולד להורה […]

מסע בעקבות ההגדה של פסח – מקרבן פסח ועד "דיינו"

'ליל-הסדר' ו'הגדה-של-פסח' הן עבורנו מילים-נרדפות, ואין אנו יכולים להעלות בדמיוננו את הימצאותו של האחד בהעדרו של השני * אבל לא בכל הזמנים אלו היו פני הדברים.  מתי אפוא נולדה ההגדה ומי חיברה, וכיצד נהגו בטרם התהוותה?   – לתולדותיה של ההגדה

תורה אור ולקוטי תורה – על אחד מהספרים החשובים בחב"ד ועל המלאכה להנגישו לקהל הלומדים

לכבוד כ"ד טבת, הנה סקירה על סדרה חדשה וחשובה: "תורה אור ולקוטי תורה המבואר" – חמישה כרכים של ביאור בהיר, יסודי ושיטתי למאמרים מתורה אור ולקוטי תורה לכל התורה לפי סדר הפרשיות! שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל מפעל ביאור מאמרי רבינו הזקן על פרשיות התורה קם ביוזמתו של הרב לוי געלב שהתחיל […]

תהליכים לדה-הומניזציה של עם – מקבילות בין מצרים של פרעה לגרמניה של הרייך השלישי

במאמר זה אבקש להתחקות אחר פרשנות המפרשים הקלאסיים לחמשה פסוקים מפרשת שמות (פרק א), העוסקים במניעים ובדרכים לשיעבוד בני ישראל במצרים ולנסיון חיסולם – והקבלת התמצית הפרשנית העולה מדבריהם לסיטואציה היסטורית שהתרחשה בזמן מן הזמנים שלנו, וזאת ברוח דברי חז"ל אשר "סדנא דארעא חד הוא". שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל זו לשון […]

מתי יש להדליק נרות חנוכה כאשר יודעים שבזמן ההדלקה כל המשפחה לא תהיה בבית?

במקרה שבו מצד העניינים הטכניים מוכרח[1] שהמשפחה הקרובה לשמחה משפחתית דוגמת חתונה ישהו מחוץ לביתם בשעת השקיעה, נשאלת השאלה הבאה: כיצד ינהגו לעניין הדלקת נרות חנוכה: מתי ידליקו – לפני השקיעה, או מאוחר בלילה כשישובו לביתם? שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל תשובה: התשובה לשאלה זו נשענת על שתי הקדמות: ההקדמה הראשונה היא […]

זהות המשיח: סוגיה משנית שמעלה לדיון שאלה הרבה יותר יסודית

כצפוי, הריאיון המעמיק, הכן והמקיף שקיימתי עם הגאון החסיד השליח הרב מ"מ חיטריק שליט"א, עורר תהודה רבה. התגובות, אף הן כצפוי, נעות על טווח הסקאלה. מסיכום התגובות אפשר לומר שצודקים ה"משיחיסטים" בטענתם שרוב חב"ד הם "משיחיסטים", כלומר: שיש רוב חסידי חב"ד מאמינים בוודאות גמורה שהרבי הוא מלך המשיח. ועד כדי כך הדברים מגיעים, שיש מן […]

מפעל השליחות של חב"ד – ועל זהות המשיח, שליחות והתקשרות אחרי ההסתלקות של הרבי

 כבר כמה חודשים שאני מבקש לקיים איתו שיחה אישית מעמיקה ומקיפה. אולם, כדרכו ב-16 שנות שליחותו, הרה"ג השליח ר' מנחם מענדל חיטריק שליט"א, המשמש גם רבה של הקהילה האשכנזית באיסטנבול שבטורקיה, היה עקבי בסירובו. לבסוף, לקראת כינוס השלוחים הממשמש ובא – שבו רואה הרב חיטריק מטען רב עוצמה של נתינת כוח בעבודת השליחות – נעתר […]

בעקבות "המיועד" של חיים פוטוק – על הדרמה הגדולה של בחור הישיבה במפגשו עם המחשבה המודרנית

הדרמה של בחור הישיבה במפגשו עם המחשבה המודרנית – בעקבות "המיועד" מנחם ברונפמן התוודעתי אליו לפני כ-6 שנים – אז השגתיו אך ורק בזכות המרחב הוירטואלי הנוח מאוד לחובבי ספרים בלתי מושגים – ובלעתי אותו בשקיקה, עטוף תחושה של צער רב על כי לא הכרתי את הספר הזה בשלב מוקדם יותר בחיי. מאז חזרתי אליו […]

איך מפרש בג"ץ את המושג "מדינה יהודית (ודמוקרטית)": במה היא "יהודית" ובמה היא לא?

איך מפרש בג"ץ את המושג "מדינה יהודית": במה היא "יהודית" ובמה היא לא? מנחם ברונפמן סעיף א1 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי: "חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". מהי משמעות של המונח "מדינה יהודית"? בשורות הבאות אבקש להביא את דעת […]

סוד קדושת הסוכה בתורת חב"ד

  סוד קדושת הסוכה בתורת חב"ד מנחם ברונפמן בהלכה נקבע שלסוכה יש קדושה מיוחדת: "קדושת הגוף" – זאת למרות שהיא תשמיש-מצווה ולא תשמיש-קדושה * כיצד מתקדשים על ידי המצוות? מהו פשר שינוי הנוסח בתפילת העמידה שבעשרת ימי תשובה: "המלך הקדוש"? ומדוע נקבע חג-הסוכות מיד לאחר יום כיפור? * סוד קדושתה של הסוכה – על פי […]

אז למה בחב"ד לא ישנים בסוכה – מבט קצת חדש על שאלה די לעוסה…

אז למה בחב"ד לא ישנים בסוכה – מבט קצת חדש על שאלה די לעוסה… מנחם ברונפמן לפני ימים ספורים הלכתי לישיבת "מרכז הרב" שבירושלים, כדי לרכוש את המהדורה החדשה, המלאה והגדושה של הספר "מקראי קודש" על הלכות ארבעת המינים – מאת הרב משה הררי (במחיר המצחיק של 20 ₪ עבור ספר מושקע מאוד בן 1000 […]

שיחה עם הרב יוסף צבי סגל על חג הסוכות ועל טעם שיבוצו מיד אחרי הימים הנוראים

מהי משמעותו של חג הסוכות? מנחם ברונפמן שיחה עם הרב יוסף צבי סגל ראשת בית המדרש להוראה ולדיינות "צמח צדק" שבירושלים העתיקה ת"ו שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל   חודש תשרי מתייחד בכך שהוא מלא כולו מתחילתו ועד סופו במועדים, וכפי שחז"ל אכן מכנים אותו חודש "המושבע בכל" – "שופר בתוכו, כיפור […]

משתעממים בשעה שהגבאים מוכרים את העליות? 4 המלצות לתפילות ראש השנה משמעותיות יותר!

משתעממים בשעה שהגבאים מוכרים את העליות? הנה 4 המלצות לתפילות ראש השנה משמעותיות יותר מנחם ברונפמן שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל לא כולם סובלים מהבעיה הזאת – אני כן. אני בטוח שיש עוד כמוני, ובדיוק עבורם מיועד פוסט זה. הבעיה היא נורא פשוטה: מלבד העובדה שתפילת ראש השנה היא באמת ארוכה, הרי […]

מהם 7 המאפיינים שהפכו את הרב אשכנזי ז"ל לרב הכי דומיננטי בחב"ד במפנה המאה ה-20?

שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל בשורות הבאות אני עומד לעסוק בדמות מיוחדת במינה שהכרתי באופן אישי – הרב מרדכי שמואל אשכנזי זכרונו לברכה. הרב אשכנזי לא סתם היה רב הקהילה ורב היישוב בהם אני מתגורר, ולא סתם היה "רב בכיר" בחסידות חב"ד. הרב אשכנזי ניחן במכלול של תכונות שהפכו אותו לרב מיוחד […]

הדרך הארוכה והקצרה להיות בינוני של תניא, ועל המסע האישי מ"בריסקער" ל"חב"דסקער"

עוד כבחור בישיבה קטנה נחשפתי לקלטות שלו – תחילה דרך "גמ"ח הקלטות" בישיבה, אחר כך כשרכשתי לעצמי מבחר מן הקלטות והאזנתי להן בשקיקה שוב ושוב, להרצאות המדהימות הללו שכמו מחיות לנגד עיניך את הסוגיות העמוקות ביותר בבהירות מוחשית כמעט. מאוחר יותר קראתי גם את ספריו בשקיקה, במיוחד את הספר המעמיק "לדעת להאמין" שבו פורש את […]

רבי ברוך מרדכי מבויברויסק – ביוגרפיה של אחד מחשובי וראשוני חסידי בעל התניא

הגאון החסיד הרב רבי ברוך מרדכי אטינגר זצ"ל, המכונה בפי חסידי חב"ד בשם רבי ברוך מרדכי מבוברויסק, היה אחד מגדולי חסידי חב"ד בדורותיה הראשונים. הוא היה גאון עצום בתורה ונמנה על חסידיו החשובים ביותר של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא. באותה תקופת בראשית של חסידות חב"ד משך אליו אדמו"ר הזקן – בעצמו […]

סירובו של בית הדין לאפשר מתן גט בהסכמה כשבני הזוג חתמו ביניהם על הסכם ממון

הפרקים הבאים בסדרה על העגינות ההלכתית נמצאים בשלבי הכנה, אך בינתיים ניתן פסק דין מעניין ביותר של בית הדין הרבני בירושלים בראשות אב בית הדין – הרב אוריאל לביא – הזכור מפסק הדין לזיכוי גט של גבר ששקע במוות מוחי – אז הנה סקירה קצרה של פסק הדין הקצר אך המשמעותי. שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ […]

מהי המשמעות של התשובה בעולמה של חב"ד? האם תביעותיה של החסידות אינן מייאשות? שיחה עם הרב מיכאל טייב

  כבר כמה פעמים העליתי כאן שיחות שקיימתי עם אישים שונים, שיחו שאני סבור שיש בהן ערך ועניין. הנה שיחה שקיימתי עם המשפיע החסידי הרב מיכאל טייב, בשנת תשע"ד על תהליך התשובה בעולמה של חב"ד. הרב מיכאל טייב (יליד שנת תשל"ד, 1973) הוא מנהל רוחני ומשפיע בישיבת אור מנחם כפר חב"ד, מוסר שיעורים בתניא גם בכולל משכן […]

"העגינות ההלכתית" – פרק ראשון: מהי "עגינות הלכתית"? למי היא מפריעה ומדוע?

אחד האתגרים הכי משמעותיים היום בהתמודדות עם אתגר ההלכה במאה ה-21 הוא אתגר "העגינות ההלכתית". בסדרת פרקים שנקדיש לנושא, ננסה להתחקות אחר אתגר זה וההתמודדות עמו במחרבים השונים של היהדות האורתודוכסית בימינו. שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ שתף בטוויטר שלח באימייל כבר בתחילה יש להדגיש כי אתגר זה אינו קיים כמעט לחלוטין בקרב שתי קבוצות, משני […]

טעימה מהביוגרפיה של האר"י, הביוגרפיה של כתביו ותורתו הקבלית

צפת באמצע המאה השש-עשרה הייתה מרכז גדול ללימוד תורה ולעבודת ה', והיצירה התורנית-הרוחנית שהתפתחה באותה התקופה באותו מקום עיצבו והשפיעו באופן עמוק מאוד על העולם היהודי בכמה מובנים יסודיים. בשטח מוגדר, וביחידת-זמן מצומצמת, התרכז מספר רב ומגוון של לומדים, חכמים ויוצרים. מספרם ואיכותם היו רבים וגדולים ביחס לכל קיבוץ יהודי אחר באותה עת, ושהו בה […]

כיצד קרה שהלכה תורנית הפכה ל"קודש הקודשים" של ארגוני הנשים, ומדוע היום בג"ץ ביטל אותה?

היום בג"ץ פסק פסיקה שניתן בהחלט להגדירה כדרמטית (בלי ליפול לפח היקוש של הסופרלטיב השחוק והמוגזם בדרך כלל), וניתן לומר שבמידה מסוימת בג"ץ גדע את אחד השורשים המרכזיים שעליו נשען המנגנון לשעבוד הגבר הגרוש בישראל. באופן אירוני, יסודו של הנוהג החוקי שנהג בישראל עד היום בצהריים, זה שהפלה את הגבר לרעה בצורה משמעותית ושהיטיב ברמה […]

ריאיון עם משפיע חב"די: כיצד ניתן להשפיע על הנוער?

זה לא סוד שאחד הערכים הכי חשובים ואחת המשימות הכי מרכזיות בעולמו של אדם דתי הוא, להנחיל את מורשת היהדות ואת המחויבות למורשת היהדות (אמונה, הלכה, מנהג וכו') לילדים, שימשיכו את שרשרת הדורות ואת החיבור לברית סיני. זה גם לא סוד, שבשנת 2017 זהו אתגר שדורש המון תשומת לב והמון מחשבה. אני מקיים בימים אלו […]

עד כמה חשובה המשמעות המילולית של הפסוק כאשר היא עומדת בסתירה לקביעה מדעית? דיון במורה נבוכים חלק ב פרק כה

  בפוסט הקודם שלי: 14 מיליארד, 6,000, וסימוכין מעניינים שמצאתי בשבת לאינטואיציה מדעית מסקרנת של הרבי מליובאוויטש, ציטטתי את הרמב"ם כמי שסבור שלשונות הכתובים כאשר הן עומדות בניגוד לידע מדעי מוחלט שיש לנו – יכולות להידרש ולהתפרש אחרת. כך, לפי הרמב"ם, אין שום בעיה שיוצאו המילים ממשמעותן הפשוטה לצורך דרשה אלגורית וכדו', ואין בלשונות הכתוב […]

14 מיליארד, 6,000, וסימוכין מעניינים שמצאתי בשבת לאינטואיציה מדעית מסקרנת של הרבי מליובאוויטש

לפני כחמישים וחמש שנה הציע הרבי מליובאוויטש, במסגרת תגובה תאולוגית לשאלה שהובאה בפניו, הצעה מסוימת בדרך אפשר, הצעה המבוססת על אינטואיציה מדעית (על יחסו של הרבי מליובאוויטש למדע וטכנולוגיה עמדתי בהרחבה במאמר נפרד באתר זה – כאן). הצעה זו, כך אפשר לומר בעדינות, זכתה לדחייה וליחס ביקורתי בקרב אנשי מדע. אולם לפתע מסתבר לי באקראי שככל […]

האם מרכיב ההכנה לקראת ביצוע המצווה מהווה חלק אינטגרלי מן המצווה? – עיון בסוגיה הלכתית

מצוות רבות דורשות הכנה מוקדמת לשם ביצוען, כלומר שהן זקוקקות פעולות שעליהן להעשות בגלל קיומה של המצווה וזאת בטרם תחולת מועד ותוקף חיובה של המצווה בפועל. אולם, במקרים רבים אין שום אזכור בכתובים ובדיני המצווה אודות קיומו של הצורך בהכנות הללו הנחוצות לשם קיום המצווה. נשאלת השאלה: מה מקומו והיכן משתלב רכיב ההכנה לביצוע המצווה, […]

על שני מודלים של נישואים במאה ה-21, או: מדוע מוסד ה"שידוך" עדיין רלוונטי ואפילו רציונלי?

סוגיית המשפחה, במיוחד הדרך להקמתה והדרך לשרידותה, במאה ה-21 היא סוגיה מעניינת ומאתגרת הנמצאת בטבורן של שינויים תרבותיים כבירים. אחת השיחות שאני נקלע אליהן בדרך קבע בשיחות המסדרון בעבודה, עוסק בהגיונה של הדרך באמצעותה אני ושכמותי – ששייכים לשלומי אמוני ישראל – באנו בברית הנישואין (קרי: באמצעות שידוך). בדרך כלל, ובאופן מפתיע, מתברר כי כאשר […]

חמישה מאפיינים לדרכו התורנית הייחודית של הרבי מליובאוויטש

הרבי מליובאוויטש זצ"ל ידוע כאחד המנהיגים היהודיים המשמעותיים שקמו לעם ישראל בדורות האחרונים. אפשר לומר ללא גוזמה, כי מנהיגותו השפיעה ומשפיעה (באמצעות חסידיו ומפעל השליחות שחולל) על העולם היהודי בעידן המודרני כולו, בכל קצות תבל. חוכמתו, רגישותו, טוב לבו, האיכפתיות הכנה שלו, הבנתו העמוקה בכל תחומי החיים, הפסיכולוגיה והמדע, הכרתו את אתגרי המודרניות בעת שלנו במלוא […]

מה משותף ומה מבדיל בין פרשת המרגלים לפרשת קורח?

שני חטאים מרכזיים שארעו עִם עם-ישראל במדבר: החטא הראשון, שסחף את מרבית בני ישראל, גרם לעיכוב הכניסה לארץ ישראל בארבעים שנות נדודים במדבר. החטא השני, בו אמנם השתתפו חלק לא גדול מהעם, אך היה ביכולתו לגרום לערעור מוסד העברת המסורת. להלן אבקש לעסוק במשותף ובנבדל בין שני חטאים אלו, כפי שהדברים עולים מן פרשנות המקרא. […]

כיצד המהות, הופכת להיות גם המעטפת, אטרקציה המושכת? * סקירה על סידרת "התורה שלי"

ביום שישי לפני כשבועיים הלכתי עם שתי בנותיי (בכיתה ג' ובכיתה א') בכדי לשאול מאחד מידידיי את שני הכרכים שיצאו עד כה בסידרת "התורה שלי": בראשית ושמות – הכרך החדש שיצא לאור על ידי האגף לפרוייקטים מיוחדים בצעיר חב"ד ובהפקת המרכז לעזרי שליחות לכבוד תהלוכת ל"ג בעומר שנה זו. משרק הגיעו הספרים לידיי, הבנות נטלו […]

על שני התיאורים של בריאת האדם בפרשת בראשית, והאם האשה זוכה בהם ליחס שונה מזה של הגבר?

סיפור בריאת האדם מופיע בספר בראשית פעמיים ובשתי צורות. למה? להלן אתחקה אחרי הפרשנות הניתנת לשניות זו – מן ההיבט הפשטני ומן ההיבט הדרשני כאחד- שעוסקת גם בשאלה האם האשה מקבלת יחס פחות מזה של הגבר במי משני תיאורי הבריאה הללו. 1. שני תיאורים לבריאת האדם פעמיים מופיע בתורה סיפור מעשה בריאת האדם ובכל פעם באופן […]

האמנם איסור "חלב נכרי" רלוונטי לגבי חלב שמיוצר בתעשיית החלב המודרנית?

בביקורי האחרון בחנות הספרים של "אור החיים" במאה שערים, צד את עיני ספר חדש שיצא לאחרונה המוקדש כולו לסוגיה אחת, עליה כתבתי מחקר לפני כמה שנים. היות שבדרך מוזרה כלשהי חג השבועות הפך ל"חג החלב" – זאת יכולה להיות הזדמנות טובה גם להעלות את עיקרי מחקרי וגם לסקור את הספר. ובכן, הסוגיה היא סוגיית "חלב […]

קול גדול ולא יסף – מתן תורה כתהליך מתהווה ומתמשך

יציאת מצרים היא התרחשות מרכזית ביותר בהוויתו של עם ישראל, בשל היותה השחרור הלאומי של עמנו מתוך גלותו בסביבה רודנית ומשעבדת שביקשה וניסתה להשמיד את אבותינו. היציאה ממצרים הייתה שלב הכרחי בהתהוותו של העם היהודי, אין בכך כל ספק. אלמלא הוא – אנה אנו באים? היינו נותרים משועבדים לפרעה במצרים, כדברי ה"הגדה של פסח". אולם […]

יובל לשחרור ירושלים: מדוע התנגד הרבי לראות בהקמת מדינה שום מוטיב גאולי?

לפני 68 שנים קרה הבלתי ייאמן, ומדינת ישראל קמה גם ניצבה. לפני 50 שנה, קרה הבלתי ייאמן מספר 2 – כאשר ישראל שבה לשטחי המולדת ההיסטוריים שלנו, אל המקומות הקדושים ביותר לעמנו, ובראשם: ירושלים, מתוך ניצחון ניסי, "במימדים תנ"כיים" כפי שראו זאת אז עיתוני העולם. אחת השאלות התאולוגיות העמוקות הקשורות לשתי עובדות מדהימות ומבורכות אלו […]

כיצד מתייחסת ההלכה אל הנצרות, והאם יש מקור לכך שלאפיפיור יש מעמד הלכתי מיוחד לחומרא?

הפוסט שלי שעוסק בשאלה מהו המוקד לתיעוב היהודי לנצרות – האלמנט התיאולוגי או הזיכרון הקולקטיבי שנחרט בגנום היהודי בעקבות הסבל הנורא שנגרם על ידי הנצרות לעם היהודי במשך אלפיים שנים, עורר כצפוי הדים רבים. כמה וכמה מן המגיבים שהגיבו למאמרי זה, התייחסו דווקא לסוגיה ההלכתית-התיאולוגית. אחת הטענות המעניינות שעלו הייתה, שהאפיפיור הוא "חפצא של עבודה […]

מוקד התיעוב היהודי למוסדות הנצרות: תאולוגיה שכלתנית, או זיכרון קולקטיבי אמוציונלי?

בימים האחרונים התחוללה סערת רוחות בתוך "סצינת קבוצות הוואצאפ" החב"דיות, בעקבות השתתפותו של רב ושליח חסידי במפגש עם האפיפיור, ובמיוחד – בעקבות ריקודים ושירה שהנוכחים היהודיים (החרדיים, בכללם אותו רב חב"די) רקדו ושרו לפניו. בקבוצות בהן אני משתתף, ובעוד מקומות, קראתי דברים מאוד חריפים בגנותו של אותו רב שהשתתף, עד כדי קריאה להוקעה והחרמה, אם […]

שיחה גנוזה עם "משפיע" חב"די מפורסם: לימוד קבלה וחסידות – המשותף בין התחומים והנבדל

לפני כמה שנים, קיימתי שיחת-עומק עם אחד המשפיעים החב"דיים בנוגע ללימוד קבלה וחסידות – המשותף בין התחומים והנבדל.  השיחה שהעליתי על הכתב שיקפה במדויק את הדברים שנאמרו הן בשיחה הפרונטלית בינינו והן בשיחות טלפון משלימות. המשפיע הנכבד, מסיבותיו שלו, לא אהב כל כך את הטקסט שאני הכנתי בהתאם להבנתי את השיחה ובהתאם לטעמי הספרותי, וכך […]

הסדרה שהמציאה ז'אנר חדש בעולם הספרות התורנית: על הכרך השישים בסדרת "תורת מנחם – התוועדויות"

"תורת מנחם – התוועדויות" – הסדרה המרכזת את תמלול התוועדויותיו של הרבי מליובאוויטש זצ"ל – הוא ספר ממין אחר. דומני שלא אגזים אם אומר כי אין כדוגמתו בספרייתנו. בדרך כלל, לספר יש מה שמכונה בספרות המקצועית "תמה" מרכזית (לפי ההגדרה האנציקלופדית: תמה "היא רעיון מרכזי הנמצא בבסיס יצירה ספרותית"), או מספר "תמות" מרכזיות. בוודאי נכון […]

כשהרבי מליובאוויטש התנגד בשיטתיות להדרת ילדות…

"הראיתי את תשובתו של הרבי לרב רסקין, והוא יצא מגדרו. כעת אני מבין, כך אמר לי, שאנו מהדור הישן לא מבינים מה הילדים רוצים וצריכים וגם לא מצליחים לקלוע לרצונו הק' של הרבי, לפיכך מכאן ואילך אין עוד טעם בהיוועצות עמי בנושא זה…" שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל בי"ט בתשרי תשמ"א, הרבי […]

כשרות בשר מלאכותי – הצצה בזמן אמת אל תוך "מעבדת" פסיקת ההלכה בעת עבודתה

התקדמות מדעית וטכנולוגית מאפשרת בימינו את הבלתי יאמן, ולייצר בשר מלאכותי באמצעות תהליך ש"מחקה" את האופן שבו הגוף של בעל-החיים מייצר מתא הגזע את רקמת השריר. התקדמות זו מאפשרת לנו הצצה בזמן אמת אל תוך "המעבדה" של עולם ההלכה, ולהתבונן על דרכי הפעולה של העיבוד ההלכתי של השאלות המרתקות שמעלות המציאות החדשה בפני פוסקיה. בשר […]

איך רב צריך ללמד את תלמידיו – ריאיון עם ראש הישיבה שלי

עוד רעננים בזיכרוני הרגעים הללו של ההתארגנות לרדתנו לשיעורו של הרב יצחק גולדברג, ראש ישיבת תומכי תמימים חב"ד במגדל העמק בה למדתי ג' שנים, השנים היפות שאני מתרפק לא אחת בגעגוע אליהן.  למעשה, כבר כשלמדנו בשיעור א' הגיעו אלינו הדים מ"השיעורים של הרב גולדברג", המוסר את השיעור לתלמידי שיעור ג'. ומשחווינו אנו את החוויה הזאת, […]

מה הקשר בין "פסיק אוקספורד" לנוסח "כל חמירא" הנאמר בעת בדיקת ושריפת חמץ?

לפני כ-12 שנים הקדשתי חלק מזמני הפנוי כדי לכתוב סוג של "הרחבה" לביאור המאוד תמציתי של הרבי מליובאוויטש להגדה של פסח. הטיוטות נדדו עמי ממחשב למחשב עד שעלו לענן של גוגל. היום הצצתי באחד מן הפרקים וראיתי נקודה מעניינת שהרבי דן בה, ושקשורה באופן כלשהו לידיעה עיתונאית מעניינת שקראתי לאחרונה. חשבתי לעצמי שהקישור בין שני […]

מה חולל את הידרדרות בקיום מצוות תפילין בנקודות מסוימות בהיסטוריה היהודית?

השבוע פגשתי בן-דוד של רעייתי. יהודי שניחן בכישורים גאוניים יוצאי דופן, והוא ידען עצום בענייני הלכה, המשמש "ריש-מתיבתא" באחת מישיבות חב"ד. כששאלתי אותו האם הוא מודע לעובדה זו וזו – שאותה אני הולך לסקור בפוסט הנוכחי – הוא היה מופתע לגמרי[1]. האמת היא, שגם אני הופתעתי כאשר נודע לי על הדבר, ומסתבר שחוק ההיסטוריה היהודית הוא […]

מה בדיוק עושה את החמץ לחמץ? וכיצד הידע המדעי מסייע לפתור את השאלה בצורה מפתיעה?

"חמץ" – זוהי המילה המשמעותית ביותר שהופכת את חג הפסח, ואת ההכנות לחג הפסח, לחג המיוחד במינו בהיבט שהוא הרבה יותר מסוג המאכל שאוכלים במהלכו. לא אכנס כאן לשאלה האם עובדה זו מוצדקת או לא; האם לא היה מן הראוי להדגיש כיסוד המשמעותי יותר של החג דווקא היבטים אחרים הגלומים בו. אבל זאת היא העובדה. […]

האם מנגנון "מכירת חמץ" הוא לא בבחינת "קומבינה" ו"פיקציה"? * עיון בסוגיה

Share on facebook Share on whatsapp Share on twitter Share on email Share on telegram אחד מן הדינים המיוחדים של פסח הוא האיסור שחל על החזקה של חמץ במשך שבעת ימי החג. שלא כמו שאר האיסורים בתורה, שאותם מותר להחזיק בבית והם אסורים רק באכילה ובהנאה, את החמץ יש להשמיד ממש (על ידי בדיקה וביעור) […]

בחינת ה"אין-סוף" שבתורה: מדוע הרבי מליובאוויטש כה חיבב את תורת הגאון הרוגוצ'ובר?

  היום – י"א אדר – הוא יום הפטירה של רבי יוסף רוזין, "הגאון הרוגוצ'ובר", אחד העילויים התלמודיים המיוחדים והמבריקים ביותר שקמו בתולדות תלמוד התורה. אחד מגדולי העוסקים בתורת שיטת הגאון הרוגוצ'ובר ומגדולי מנחיליה – הוא לא אחר מאשר הרבי מליובאוויטש, שהספר הכי מצוטט בתורתו (אחרי ספרי היסוד: ש"ס, רמב"ם, שו"ע הרב וכדו') – הוא […]

שיחת עומק עם הרב זלמן גופין – מחשובי הרבנים וה"משפיעים" בחב"ד – על חג הפורים ועל שיכרות בפורים בהגות חב"ד

 מהו המאפיין הפנימי של חג פורים? כיצד ניתן לחבר את הסיפור ההיסטורי ההוא לחיי היום-יום שלנו? ומדוע בפורים צריך לשתות יין? * שיחת עומק עם הרב זלמן גופין – אחד מחשובי ה"משפיעים" בחב"ד – על חג הפורים ועל שיכרות בפורים בהגות חב"ד   סיפור הנס הגדול המסופר לנו במגילה, המהפך העצום מסף-כלייה לתקומה ומאבל ליום-טוב, מסביר […]

בין מנהטן לשושן הבירה * על קריאה חדשה במגילת-אסתר ועל "השואה הסמויה"

על פי קריאה חדשה ומעניינת במיוחד, סיפורה הסמוי של המגילה הוא סיפור על זהות ועל משבר הזהות בעידן גלובלי שמעודד היטמעות א-תרבותית בתוך המרקם הקוסמופוליטי החדש * על קריאה חדשה במגילת-אסתר ועל ההתבוללות   אד קוץ' היה אחד מראשי העיר המיתולוגיים של העיר ניו יורק. הוא קיבל אותה מרוששת, מלאת פשע ונטולת תקווה – ובתום […]

למה להיות יהודי בימינו? ומהי המשמעות של האמירה הדתית "קבלת עול"?

סקירה על ספר חשוב ומעניין, וגם: מה הערתי לחברי כשדיבר על הצורך ב"קבלת עול"?   הנה שתי תמונות. שני אירועים שהתרחשו עמי בחודש החולף: לפני זמן מה סעדתי את ארוחת הצהריים יחד עם עמיתי לעבודה, יהודי שאינו שומר מצוות או מסורת, כמעט לחלוטין. בין יתר נושאי השיחה, יצא לנו לשוחח גם על נושא הזיקה למורשת […]

"מה הטעם בקיומן של מצוות שההקשר ההיסטורי ממנו הן שואבות את משמעותן אבד?"

הרב שג"ר הוא אחד ההוגים הדתיים המעניינים והמקוריים, שעסק רבות בשאלות הליבה של הפוסט-מודרניסט. במאמר זה נבקש להתחקות אחרי ביאור מעניין ובעיניי אף משמעותי מאוד שלו לאחת השאלות התאולוגיות המודרניות הכי דומיננטיות.   אחד ההוגים הדתיים המעניינים בני זמננו הוא הרב שמעון גרשון רוזנברג ז"ל, או כפי שהוא מכונה: "הרב שג"ר". למעשה, היחס להגותו מצוי […]

לראות קולות ולשמוע לפידים? על שני סוגי חוויה של מתן תורה

האם במתן תורה עם ישראל "ראה" קולות ו"שמע" את שלהבת הלפידים? מהי המשמעות של מתן תורה? והאם יש יותר מדרך אחת לחוות את מתן תורה? בעקבות שתי מחלוקות מעניינות בין רבי ישמעאל הכוהן, ורבי עקיבא בעל התשובה, בנוגע למתן תורה   בפסוק הראשון בפרשת עשרת-הדברות, המשמש להם כפתיח, נאמר: "וידבר אלקים את כל הדברים האלה […]

על מדיניות זריקת בחורים מן הישיבות – פוסט המשך (בעקבות התגובות הרבות שקיבלתי)

האם ישיבה רשאית "לזרוק" את אחד הבחורים שהתנהגותו אינה הולמת את הקו החינוכי של הישיבה? התגובות שזרמו אליי בעקבות פוסט קודם שכתבתי בנושא כמו ביקשו ממני: הבא גם אותנו בפני קהל הקוראים. וזה מה שאני עושה בפוסט הנוכחי…   בפוסט שהעליתי לפני מספר ימים, בעקבות דיון ער, סוער ונוגע ללב שהתנהל בקבוצת וואצאפ של חבריי […]

האם נשים חייבות במצוות תפילה? ואם כן, עד כמה? * מאמר עיוני בהלכה

ההלכה כידוע פוטרת נשים ממצוות ש"הזמן גרמן" (זוהי סוגיה נפרדת שראויה לדיון בפני עצמו, ועוד חזון למועד). על פניו, תפילה היא מצווה שתלויה במימד הזמן ולפיכך נראה כי נשים פטורות ממנה. המאמר שלפנינו עוסק בשאלה זו: האם נשים חייבות במצוות תפילה? ואם כן, עד כמה? 1. תפילות נשים – שלוש דוגמאות מההיסטוריה הקדומה שלנו בגמרא […]

זווית מקורית לפרשיות השבוע – ספר עם קרני אור חדשות

כמו שכתב בצדק מיכי אברהם, "קרן זווית" הוא אחד הספרים הכי מקוריים שיצאו אי פעם על פרשת השבוע. הספר מכיל מאמרים שעוסקים בסוגיות תורניות, מתוך מבט רחב ובשפה קולחת המשוחררת לחלוטין מכל כבלי ה"תקינות הפוליטית-הלכתית", אותם כתב פרופ' נדב שנרב מהמחלקה לפיסיקה באוניברסיטת בר אילן (בוגר ישיבת שעלבים וגם של כולל חרדי בבני-ברק, אם אינני […]

ישיבת תומכי תמימים בזמננו: היעד של ישיבת חב"ד, למי היא מחויבת והאם יש בה אפלייה עדתית?

הפוסט הנוכחי אינו קשור באופן ישיר לעולם היצירה התורני, אבל בהקשר רחב הוא כן קשור, משום שהוא עוסק בעולם הישיבות (החב"די). החלטתי לכתוב אותו ולפרסם אותו בעקבות דיון סוער, טעון ורגיש מאוד שהתקיים בקבוצת הוואצאפ של הכיתה שלי בבית הספר היסודי (החבדי) בו למדתי בילדותי. אני מקווה שהעלאת הדברים תהיה לתועלת. אני כותב את הדברים […]

מדוע בעיניי הרבי הריי"צ הוא אחת הדמויות היהודיות הכי הירואיות במפנה המאה ה-20?

רבי יוסף יצחק שניאורסון זצ"ל, המנהיג השישי של תנועת חב"ד, מקפל בסיפור חייו את סיפור חייה של יהדות אירופה במחצית הראשונה של המאה העשרים, כולל גם את ה"טוויסט" הניסי שהתחולל בעלילה. בפיסקה הקודמת אמנם כתבתי שסיפורו של הרבי הריי"צ מגלם את "סיפור חייה של יהדות אירופה", אולם אם ברצוני לדייק, עליי לכתוב שסיפורו מגלם את […]

על שמחה ועל דיכאון בהגות חב"ד: בעקבות פרק כ"ו שבספר תניא

בניגוד אולי לתדמית המקובלת, ספר התניא הוא ספר קשה. לא ספר קשה ללמידה, אלא ספר קשה לעיכול, ועל אחת כמה וכמה ליישום. תמונת העולם שהתניא מציג היא תמונת עולם טוטאלית, נוקבת מאוד עקבית ושלמה; והתביעה העולה ממנה היא תביעה מאוד עמוקה וכוללת.  האם זה אומר שבמהותו התניא יועד עבור חתך ספציפי באוכלוסייה ולפיכך איננו מתאים למרבית […]

אופייה של ישיבת תומכי תמימים בזמננו: הגישה השמרנית בניסוחו של הרב מאיר גרוזמן

לפני מספר שנים, כחלק מעבודת-עריכת הספר "נרות להאיר – ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש", נזדמנה בידי הזכות לשבת שעה ארוכה במחיצתו של הרב מאיר גרוזמן ז"ל, שנפטר השבוע והוא בן 82. מטרת הפגישה הייתה לסייע לרב גרוזמן להעלות על הכתב את מחשבותיו. הרב גרוזמן, למי שלא מכיר, שימש כאחד מראשי הישיבה המרכזית "תומכי תמימים" […]

שיחה קצרה עם הרב אברהם אלאשוילי על הספר התיאולוגי החשוב ביותר של בעל התניא

שיחה קצרה עם הגאון ר' אברהם אלאשוילי, על ספרו "שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה – עם פירוש קצר". הרב אלאשווילי, עוד ספר על שער היחוד והאמונה? מה עוד אפשר לכתוב על שער היחוד? "שער הייחוד עוסק בשאלות העמוקות והיסודיות של הקיום ושל האמונה, וזו פתיחה נהדרת למעמקי המחשבה של תורת חב"ד. "אולם מאידך נוכחתי לדעת, […]

כיצד הגיבו גדולי המחשבה היהודיים לחורבן יהדות אירופה-השואה?

הקטסטרופה הגדולה שארעה לעם ישראל עם חורבן יהדות אירופה במלחמת העולם השנייה שברה שבר עמוק בשרשרת ההיסטורית של העם היהודי. מאמר זה יעסוק בתגובות התאולוגיות שניתנו על ידי מנהיגים רבניים מרכזיים ביחס להשמדת יהודי אירופה. Share on facebook Share on whatsapp Share on twitter Share on email Share on telegram אכן, העם היהודי ידע בהיסטוריה-רצופת-הרדיפות […]

ארבע (וחצי) גישות אורתודוכסיות להתמודדות עם אתגר האינטואיציה המוסרית VS הלכה: על מוסר והלכה

התבוננות קצרה על ההיסטוריה של הערכים המוסריים תגלה בנקל, כי מערכת הערכים המוסריים(-התרבותיים?) שלנו הולכת ומשתנה מזמן לזמן באמצעות תהליך התפתחות איטי וזוחל (לא תמיד אגב. למשל בשאלת נישואים חד-מיניים חלה בתרבות המערב מהפכה דרמטית מהירה מאוד ביחס לסוגיה); אך כזה המתרקם ומתגבש כך שברטרוספקטיבה עוצמת השינוי מזדקרת בבולטות.   התפתחות המערכת הערכית: קו לינארי חיובי, […]

שנאת היהודים בפולין במאה ה-18

עלילות הדם זכו לתחייה רבת תנופה בפולין – החל במחצית השנייה של המאה ה-17. ההשקפות הדתיות האנטי יהודיות, בדבר קשרם של היהודים עם השטן – התעצמו עד שניתן לומר כי כמעט כל ההחלטות הדנות במישרין בעלילות דם, בחילול הקודש ובהצעות לגרש את היהודים מהעיר או מהמדינה – הן מהמחצית השנייה של המאה ה-17 ומתחילת המאה […]

יהדות שמעל השכל: חג חנוכה במשנתו של הרבי מליובאוויטש

חג החנוכה הוא מועד זיכרון לארוע בעל שני היבטים ניסיים שארעו לעם היהודי, היבטים שמשלבים חומר ורוח: של עשיית "שם גדול וקדוש" לה' מהיבט רוחני, ו"תשועה גדולה ופרקן" לעם ישראל – מהיבט גופני. החג הוא לזכר שרשרת מאורעות בנקודת זמן ספציפית בהיסטוריה, שבהם כלולים: ניצחון המלחמה גיבורים ביד חלשים, ניצחון המאבק בין מסורת היהדות להלניזם, נס […]

התוועדות י"ט כסלו – עם הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) והרב שבתי סלבטיציקי

הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) הוא איש מחשבה מיוחד וחסיד מזן אחר ומפתיע (ישלח לו ה' רפואה שלמה בקרוב); הרב שבתי סלבטיצקי הוא שליח של הרבי בבלגיה, והוא מוכר בקרב חסידי חב"ד כבעל חן חב"די מיוחד. לפניכם תמלול ערוך של התוועדות אותנטית שהתקיימה בי"ט כסלו בהשתתפות השניים.

תפיסת העומק של הוגה מקצה השמאל הציוני וכשליה – בעקבות מאמרו המצוין של ד"ר אסף מלאך

במאמר דלהלן אתמצת מספר נקודות ממאמר חשוב שהתפרסם לאחרונה על ידי ד"ר אסף מלאך: "הציונות ההיסטורית": חלופה לגישתו של חיים גנז לבחינת צדקת הציונות. המאמר יחסית ארוך והוא משתרע על פני 18 עמודי A4, אבל יש בו נקודות מאוד חשובות למחשבה, ולכן אבקש להביא כאן מספר טיעונים מרכזיים העולים בו.

זכויות היוצרים של יורשי מחבר ספר: סיפורה של פסיקה מעניינת

הרעיון על פיו ניתן להחיל את המושג גנבה גם על שימוש במשהו שאינו פיזי – הוא מודרני ביסודו, ולא הוכרה זכות היוצרים עד לתחילת המאה ה-י"ח (1709) כשהכירה אן, מלכת אנגליה, בפעם הראשונה ברעיון זה[1]. סוגיית הקניין הרוחני היא סוגיה כבדה גם בעולמה של ההלכה – ולא נדון כאן בהיבטיה. ברצוני להלן להציג מקרה מעניין […]

הדרמה בין עשו ליעקב – לפי קריאתו של האדמו"ר הזקן

על קריאתו של רבי שניאור זלמן מליאדי למפגש שבין יעקב לעשו אחרי שנות איבה ונתק רבות, להכנות ולמסע לקראתו; וזאת על פי דבריו המובאים בספרו "תורה-אור":

מהי "אמונה" במחשבת חב"ד? – 1200 מילים בעקבות פשרו של מושג

במדרש (בראשית רבה, ריש פרק לט) מופיע משפט המשמש יסוד לאחת הנקודות  הבסיסיות והעמוקות בתפיסת העולם של חסידות חב"ד (ואפשר גם של החסידות בכללה), והיא שאלת פשרו של המושג "אמונה". מה זאת אומרת להאמין? אקדים אפוא את דברי המדרש, ומתוכם נהלך בעקבות הפשר למושג "אמונה" בעולמה העמוק של תורת חב"ד.

מדוע האדם נזקק לסיפור ההיסטורי? ולמה גם המדע הוא סוג-של סיפור?

1. מדוע האדם בכלל נזקק לסיפור ההיסטורי? מאותה סיבה שהוא נזקק לסיפור המדעי ולסיפור הדתי. אנו, בני האדם, מוכרחים מטבע היותנו ברי-דעה לשבץ את עצמנו בתוך רצף קוהרנטי, בתוך מסגרת מושגית שתתקבל על דעתנו.

ראיון מיוחד עם האדמו"ר הזקן – מה ענה לשאלות המפורטות של חוקריו?

 צלילה אל תוך "תיקי החקירה" של אדמו"ר הזקן בעת מאסריו, שהתגלו בשנים האחרונות, מספקת למעשה הצצה לדו-שיח מרתק שהתקיים בין "המראיין", החוקר מציג השאלות והטענות הנוקבות, לבין תשובותיו המיוחדות בסגנונן של אדמו"ר הזקן * השאלות והתשובות עוסקות בין היתר בבירור בשורתה של תנועת החסידות, על אופי תפקודו כמנהיג תנועה חסידית, ועוד ועוד… * טעימה מן […]

האם ההלכה מכירה בזכויות אדם? ומה באשר לזכות לפרטיות?

האם ההלכה מכירה בזכויות אדם, והאם היא מכירה בזכות לפרטיות? * כיצד ההלכה מתייחסת למקרה של התנגשות בין ערך הזכות הפרטית של האדם לערך של שלום וטובת הציבור?  

גישת הרבי מליובאוויטש למדע ולטכנולוגיה: לאמץ, אך להכיר את הגבולות

הגילויים המדהימים של המדע וההתפתחות הטכנולוגית המהפכנית הם מצד אחד הזדמנות ענקית, אך מצד שני אתגר משמעותי * כיצד על אנשים מאמינים, האמונים על פיתוח ענווה בסיסית של קרוץ חומר מול האינסוף האלוקי, להתמודד עם מה שמצביע לכאורה על כוח בלתי מוגבל של האדם? * על גישתו של הרבי להזדמנויות ולאתגרי המדע והטכנולוגיה  שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ […]

על פילולוגיה תלמודית, ועל המתודה של הפילולוג צבי מלטר

מה זו פילולוגיה תלמודית? מדוע היא נחוצה? ומה הייתה גישתו של הפילולוג צבי מלטר?

לדמותו של הבכיר ביותר שעמד לצד האדמו"ר הזקן, אחיו: המהרי"ל

הוא היה מראשי הישיבה של אדמו"ר הזקן, העורך הראשי של תורתו בחסידות ובהלכה, ו"רוב ענייני רבינו היו נחתכים על פיו" * בעקבות דמותו של רבי יהודה לייב מיאנוביץ', אחיו של אדמו"ר הזקן ואחת מהדמויות המרכזיות בדור הראשון של חב"ד   שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל אדמו"ר הזקן, "בעל התניא והשולחן-ערוך", מייסד חסידות […]

חסידות עם בייגל – על ספרו של פרופ' פישל שניאורסון: "חיים גראביצר"

"כאשר רבינו הזקן הגיע לרבו המגיד – סוכם שרבינו הזקן ור' אברהם המלאך (בנו של המגיד) ילמדו יחדיו: רבינו הזקן ילמד נגלה עם ר' אברהם המלאך, ור' אברהם המלאך ילמד תורת החסידות עם רבינו הזקן (שזה עתה הגיע מליטה והתחיל להיכנס לעולמה של תורת החסידות). פעם אחת, לאחר שלמדו עניין עמוד ביותר בתורת החסידות, מצא […]

פילוסוף ואיש ההלכה – על אחד מגדולי הרבנים המסקרנים והמעמיקים שחיו במאה ה-20

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק הוא אחד מגדולי הרבנים המסקרנים והמעמיקים שחיו במאה ה-20. כנצר למשפחת סולובייצ'יק המפורסמת, נכדו של רבי חיים מבריסק מענקי התורה של כל הזמנים, הוא היה עילוי תלמודי וגאון הלכתי בסדר גודל נדיר. הוא גם היה פילוסוף מקורי ובעל מחשבה בעלת מעוף ויצירתיות. את הדוקטורט שלו הוא עשה בהנחיית הפרופ' הרמן […]

מה זה סדר ברכת החמה, ומהם מנהגיו – סקירה על ספרון מעמיק וממצה

סקירה על הספרון "סדר ברכת החמה על פי מנהגי חב"ד" – שלמרות שהוא רק ספרון, יש לו הרבה מה להציע…

מה זה "ספר הערכים – חב"ד", מהם ייתרונותיו וחסרונותיו?

לפניכם סקירה שכתבתי על הכרך האחרון של "ספר-הערכים" – האנציקלופדיה המקיפה לתורת-החסידות. סקירה זו כתבתי לבקשת אחד מאנשי המוציא לאור, שביקש ממני במפגיע לכתוב לא רק סופרלטיבים אלא סקירה ביקורתית מקצועית. לפי הסטנדרטים המקובלים בעולם החרדי הכתוב לא נהוג לכתוב ביקורות רק מחמאות, וכך הדברים דלהלן שוכבים בתיקיית המחשב בענן מזה זמן רב (למעשה – […]

ספר היסוד של הפילוסופיה היהודית: ה"מורה-נבוכים" – במשנת חב"ד

 יחסה של תורת חב"ד למורה-נבוכים הוא כמו חידה: מצד אחד נשקפת רתיעה רבתי ממנו (כמו מעולם ה"חקירה" בכלל), אך מצד שני קיים שפע ביאורים על מורה-נבוכים במאמרי החסידות ויחס מיוחד של אדמו"רי חב"ד אל הספר * מסע אחר חידת המורה-נבוכים במשנת חב"ד   הפולמוס סביב ה"מורה-נבוכים" הרמב"ם חיבר כמה חיבורים גדולים. שניים מהם הפכו לחיבורים […]

דרכו הפסיקתית של רבי משה פיינשטיין – שיחה עם הרב שבתי רפופורט

שיחה על דמותו ודרכו ההלכתית המיוחדת של  רבי משה פיינשטיין, בעל ה"אגרות משה",  עם נכדו ועורך כתביו, הרב שבתי אברהם הכהן רפפורט, ראש המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן

"שו"ע אדה"ז המבואר" – סקירה על הכרך הראשון בסדרה חדשה

אפשר לומר, גם אם בזהירות מה, כי בחמש-עשרה השנים האחרונות זוכה שולחן ערוך רבינו אדמו"ר הזקן לעדנה בהיבט של היחס התורני-המקצועי ושל הפרייה והרבייה הספרותית הסובבת אותו, שהיו ראויים לו מזה מכבר ואשר בשל סיבות בלתי ברורות ניכר בו חסר במשך שנים הרבה. פריצת-הדרך התחוללה לפני כחמש-עשרה שנים, עת החלה לצאת לאור עולם המהדורה החדשה […]

סקירה על ספרו של הרב נחום גרינוולד: "הרב" – אסופת המחקרים הכי מרתקת על הביוגרפיה ההגות של אדמו"ר הזקן

אם לא הייתי חושש שייראו הדברים כהגזמה וכהתלהבות נעורית יתירה, הייתי אומר שככל שמדובר בספר "הרב" הרי שלפנינו ממש ספר היסטורי, מרגלית נדירה ומאירה, ספר שצריך להיות אבן פינה בכל הקשור למשנת אדמו"ר הזקן. בשורות הבאות אנסה להסביר מדוע אני חושב כך.   שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל בשנים האחרונות העיסוק במשנתו […]